בתשובה להקול מהשטח, 16/03/04 8:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זאת אומרת "שרוב אדמות הערבים בישראל הופקעו מהם" כל אדמות הערבים, לא רק הופקעו, אלא הערבים עצמם גורשו והפכו פליטים! כך, למשל, גרש יצחק רבין את ערביי לד-רמלה, וצריך להוסיף למזלנו, אחרת תאר לך עיר ערבית בת מאתים אלף תושבים במרכז הארץ! כך גם גורשו ערביי יפו, עכו, שיך מוניס- כל הארץ כולה. אמור לי איפה אתה גר ואומר לך על איזה חורבות כפר ערבי אתה יושב. פרטים נוספים באתר: www.palestineremembered.com השאלה היא אם אתה ציוני המאמין שהצדק שלנו עולה על הצדק הערבי, או שאתה מאמין בזכות השיבה. זוהי כל התורה כולה וכל השאר היא התחכמות והתפלפלות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לך תודעה היסטורית. זו התחלה טובה, אני סבור. לשאלתך: אני סתם ציוני המאמין בזכות השיבה של יהודים לארצם, וגם של פלסטינים. שמאמין ששני הצדדים צודקים וחושב שכדאי (וגם יהיה אפשר, אם יהודים וערבים בעלי גישה דומה לשלך יסכימו) למצוא דרך שתביא לידי ביטוי בחיים בארץ את הצדק של שני הצדדים. צריך לקחת בחשבון שיש רכיב משמעותי של אמת בנראטיבים של שני העמים, ובסיס של צדק בתביעות של שניהם. אתה יודע, שיטת ה"או/או" לא נורא רצינית. אגב, את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שתביא לידי ביטוי.. את הצדק של שני הצדדים" איזו ילדותיות נאיבית! ממש היצחקתני. אינך רואה את ההתנהלות הערבית בקרב המשפחה (רצח על רקע כבוד המשפחה, ניקמת דם, היחס לאישה) ואת הרצחנות במדינות הערביות (אלג'ריה, לבנון, עירק, חמה בסוריה, ספטמבר השחור) ולחשוב שאפשר "להביא לידי ביטוי" חיים משותפים? אשליות! בדיוק כמו אשלית אוסלו. שיטת האו/או אולי לא רצינית אבל היא הפיתרון היחידי. אינני יודע אם אתה אוהב את אבא או אמא, אבל יהודים אתה בודאי לא אוהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם בתחום האלימות במשפחה אתה מנותק מהעובדות? היחס בין רציחות "על כבוד המשפחה" בין יהודים לערבים בארץ זהה לערך (בחודשים האחרונים דווקא יהודים רוצחים יותר את בנות זוגם). גם בנקמות דם אנחנו "טובים יותר", וראה היחס בין מספר ההרוגים היהודים למספר ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדה הנוכחית וגם בקודמת. שים לב עד כמה דימויים שגויים מושרשים אצלנו. זה כבר מגיע לידי אבסורד גמור. אגב, אני נורא אוהב יהודים (לא מעט מהם, לפחות), וזה לא מפריע לי לאהוב גם ערבים, פה ושם. הנסיון שלך לקבוע מה דעותיהם של אחרים (בנושא שירות לאומי לערבים) או מה רגשותיהם (כלפי יהודים, במקרה זה), דומה לנסיונותיך לקבוע מהם ערכיהם של הערבים וכדומה. פתטי, מבוסס על דעות קדומות – והרסני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע לעובדות-אתה טועה (ורק מתוך נימוס אני לא אומר שאתה מטעה במזיד). שהרי אתה עצמך אומר "יהודים רוצחים יותר את בנות זוגם", ודוק: את בנות זוגם אבל לא את בנותיהם. הרצח בין בני זוג יהודים הוא אלימות מטורפת, אבל לא על רקע כבוד המשפחה. כמה בנות יהודיות נרצחו בגלל התמזמזות תמימה, בעוד הערבים רוצחים את בנותיהם אפילו אם רק עולה חשד שכבוד המשפחה חולל. גם בנושא נקמת הדם אתה מעוות ( ואינני אומר מסלף, שהרי אני, כזכור, אדם מנומס) את העובדות. ישראל אינה נוקמת אלא נלחמת בטרור, והסיקול הממוקד הוא חלק ממלחמה זו. אלא שהרוצחים אינם חסים על נשים וילדים- כפי שהוכח לאחרונה במחסום חווארה- והם משתמשים בהם כמגן אנושי. למרות שעלינו לעשות הכל כדי שנשים וילדים לא יפגעו, אסור לאפשר למרצחים להשתמש בהם כבתעודת ביטוח. אני בהחלט יכול לנסות לקבוע את דעותיהם ורגשותיהם של הערבים כלפי היהודים על סמך ניסיון העבר, ומי שלא לומד מהניסיון אלא מצייר לעצמו אוטופיה הזויה הוא הוא הפתטי, והוא ילמד רק כאשר המציאות תתפוך על פניו, אלא שאז יהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא איתרתי אצלי טעות בעובדות, אבל ניחא. חשוב מכך טיעונך המרשים: "אנחנו" יותר מוסריים כי "אנחנו" הורגים את נשותינו ולא את בנותינו. הוכחת מה שהיה להוכיח. מזכיר לי דרשן במסגד בחברון בשבוע שעבר שאמר "ועדיין יש כמה מאיתנו שמדברים על שלום עם היהודים, אונסי ילדיהם". הוא עוקב אחרי העתונות הישראלית (ידיעות על הפדופילים הופיעו גם בתרגומים באלקודס ואלאיאם) וז היתה תגובתו. אתה והוא מאששים שתי תיזות: א. מי שמתנגד לפיוס המתבסס על הדדיות תמיד יוכל למצוא תירוצים (ובמקרה שלכם – תירוצים מהתחת). ב. ככל שאדם מחשיב עצמו פטריוט גדול יותר, הוא משתמש במשקפיים מגדילות יותר כשמסתכל על פגמי הזולת. ואגב, אתה שבוי בדימויים בטירוף: אתה יודע כמה בחורות ערביות מתמזמזות בלי שיהרגו אותן (אפילו אתי, טרם נישואי). אמור מעתה: "פה ושם ערבים רוצחים את בנותיהם בשל התמזמזות תמימה", ואז תהיה קשור איכשהו למציאות. ואם אותו דרשן חברוני יאמר: "פה ושם יש יהודים סוטים", גם הוא יהיה מחובר למציאות. שלא תטעה: אני מודע למטען התרבותי השלילי שיש לפדופיליה בתרבות הישראלית, ולמטען התרבותי האמביוולנטי שיש לרצח "על כבוד המשפחה" בחברה הערבית, כך שההשוואה, כדרכן של השוואות, אינה מושלמת. אבל עדיין אין בכך הרשאה להקצין תופעות שליליות בחברה אחרת ולהעמידן כחזות הכל, מבלי לראות את המקבילות אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שהסתכל לא מזמן על נתוני הרציחות במשפחה באתר פמיניסטי מסויים עלי להעיר כי, לפחות בשנת 2001, הערבים אמנם היו המובילים הברורים בתחום הרצח ע"י אחים, בני דודים ושאר קרובים שאינם בני זוג, אבל לא טמנו ידם בצלחת גם בתחום ההתמחות הצר של רצח ע"י בני זוג, ואא"ט תרמו שניים מתוך 16 מקרי הרצח בקטגוריה זו. גם במקלטים לנשים מוכות כ-30% מהאוכלוסייה היא ערבית, שזה יותר מחלקם של הערבים באוכלוסייה הכללית. הפיגור היחסי של הערבים בתחום הרציחות לא מראה שהם ברוטליים פחות ואדיבים יותר לנשותיהם, לדעתי, אלא שהם פחות מדוכאים ע"י נשותיהם ונהנים מחיי קהילה יותר בריאים, ולכן פחות נוטים להגיע למצביים פתולוגיים של ייאוש מוחלט, התאבדות ורצח-התאבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הפיגור היחסי של הערבים בתחום הרציחות לא מראה שהם ברוטליים פחות ואדיבים יותר לנשותיהם, לדעתי, אלא שהם פחות מדוכאים ע''י נשותיהם ונהנים מחיי קהילה יותר בריאים, ולכן פחות נוטים להגיע למצביים פתולוגיים של ייאוש מוחלט, התאבדות ורצח-התאבדות'' נראה לי שבשלב מסויים אתה תהפוך לפארודיה של עצמך, אם זה לא קרה כבר. אני כלל לא אתפלא אם יסתבר שאותו ''ביל גונן'' שכל משפט בכל פתיל שירת כהוכחה בשבילו לתזות הגיל רונניות היה בסופו של דבר באמת אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה? איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 203609 תגובה 203607 אולי הגזמתי קצת (או המון) בכמות התגובות שלו, אבל כפי שאתה יכול לראות לא כל-כך ברור אם זה לא אתה בתחפושת. ולמען האמת, המשפט שלך שציטטתי בתגובתי האחרונה מאוד מזכיר משהו משל ביל גונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הלינקים, זה באמת משעשע. אני מודה שאני אכן שורץ כאן קצת יותר מדי, ואשתדל להיגמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להודות שאתה אדם הגון. הפיסקה האיחרונה בתגובתך סותרת את כל הנאמר לעיל, ואתה אפילו מודה בכך. יפה. אם כך אתעלם מ-80% מתגובתיך(מלבד ענין ההתמזמזות שעל כך יש לי שאלה בסוף) ואתרכז רק בסיפא, או במילות המפתח:"מטען תרבותי אמביוולנטי". נכון, לא יפה "להקצין תופעות שליליות" אבל אפשר בהחלט לדבר על תרבות ערבית או מנטליות ערבית המאד אמביוולנטית. מבלי להקצין יעלו שוב אותן תופעות שליליות כמו כבוד המשפחה וכו'. הם לא יתנדפו באויר. ובאשר לאותה התמזמזות: מה קרא, עד כדי כך היית נואש? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |