|
ואגב, אני לא יכולה להתאפק - דיברו פה על תפיסת זכויות ודיברו פה על עולם פנימי עשיר. ואני רוצה לומר שאין קשר בין השניים. גם אם הייתי מאמינה שבעלי חיים הם רובוטים חסרי נשמה, לא הייתי מתייחסת אליהם באכזריות כמו כמה מהאנשים שמגדלים חיות מחמד ומתפעלים מה"אופי" שלהן.
בבניין שבו אני גרה, בלב העיר הצפוף, יש 8 כלבים (מתוך 14 דירות), שנשארים כל היום לבד בבית. רובם כלבים גדולים, לא שנאוצרים, שסובלים כנראה מסטרס בתוך הבית, ובכל רגע נתון, לפחות אחד מהם פוצח ביללות, יבבות או נביחות ממושכות. אז הבעלים שלהם יכולים לדבר עד מחר על כמה שהם חמודים ולהמשיך להוציא אותם ל-5 דקות ביום, אבל אני (והעצבים שלי) יודעים את האמת.
זהו, הוצאתי את זה (התעוררתי שעה לפני הזמן היום, נחשו למה).
|
|