|
תודה על התגובה שלך, ואנסה להסביר: לא ניסיתי להגיד שהסיפורים בבמה הם כמו בלוגים, הם לא. הובאה כאן טענה שבלוגים הם צורה של אמנות המונים, וניסיתי להגיד שיש צורה אפילו יותר מובהקת מבלוגים של אמנות המונים, וזו במה - והתוצאות אינן טובות, בלשון המעטה. בלוג הוא אכן יומן, וככזה צריך להיבחן הרבה פחות מבחינה אמנותית.
אני התייחסתי לציטוט הזה, למשל: "מהם הבלוגים אם לא הצורה העממית של אמנות מסוימת, אחד הנגישות שבהן, הכתיבה?" התשובה שלי הייתה "יש צורה עממית מובהקת עוד יותר של כתיבה" הבאתי את הבמה בתור דוגמא לכך שלרוב האמנות ה"עממית" אינה טובה, בתגובה לשאלות כמו "האמנם, רק מה שקאנון ראוי לקריאה?"
אני מקווה שעכשיו טיפה יותר ברור למה עירבתי את הבמה בדיון על בלוגים.
בדיון הזה, אין תגובות שקוראות ל"אותנטיות" מלבד התגובות של זה שבגללו העליתי את השאלה הזו מלכתחילה. כשאני אומר "נמצאת בכל מקום" הכוונה היא בעיקר לתקשורת, שעוסקת בצורה אובססיבית בתוכנית "מציאות" וב"תחקירי עומק" ש"מביאים סיפורים מהשטח" על "אנשים אמיתיים" וכדומה. דיברתי מתחושה כללית שלי, שלא מבוססת בהודעה זו או אחרת שיש בדיון הזה באייל. בצורה אירונית משהו, היום ב"במה" מישהו פרסם הודעה שגם היא מהווה דרישה ל"אותנטיות" - http://stage.co.il/forum/read.php?f=7&i=33717&am... אבל גם זו סתם דוגמא מדגמית מקרית לגמרי. אני מדבר על הלך רוח כללי שאני *מרגיש*, וייתכן שאני טועה.
לא טענתי בשום מקום שאותנטיות היא המאפיין *העיקרי* של הבלוגים, ואם תקראי את כל ההודעות שלי כאן תשימי לב שאני מנסה לעשות הפרדה ברורה, ואחד הדברים שאני חוזר עליהם כל הזמן הוא שאותנטיות אינה דרישה לא הכרחית ולא מספיקה כדי לעשות בלוג טוב.
אני לא מבין איך זה שתוקפים אותי מכל עבר, עושים לי ניתוחי אישיות מקיפים ומייחסים לי המוני טיעונים שמעולם לא טענתי, דווקא בדיון הזה מכל הדיונים, שבו לדעתי יש לי הסכמה עם רוב הדוברים. בלוגים הם יבלת רגישה של מישהו, וכולם מעבירים לאוטומט ברגע שמישהו אומר משהו שעשוי להתפרש ממנו שבלוגים הם לא כליל השלמות?
|
|