בתשובה לרודי וגנר, 15/03/04 9:41
ומתוך הסקר 205458
גיל רונן • בתשובה לרודי וגנר יום ב', 15/3/2004, 9:59
יש לי את הסקר הזה בבית, מר וגנר. מכיוון שלקרוא את המאמרים המקושרים למאמרי כאן זו כנראה מטלה מוגזמת עבורך, הנה התייחסותי אליו מתוך המאמר "האם דמם של גברים מותר?" בערוץ 7, בשינויים קלים:

'שדולת הנשים טוענת שגברים הם אלימים מטבעם, ושנשים אינן אלימות. השדולה גם דאגה לייצר סטטיסטיקה שתתמוך בטענות האלה: בנובמבר 2001 התפרסמו בהבלטה גדולה תוצאות מחקר שהוזמן על ידי משרד העבודה והרווחה, ושקבע כי במדינת ישראל ישנן לא פחות מאשר 141,710 נשים מוכות. במילים אחרות: כ-‏7% מכלל אוכלוסיית הנשים הבוגרות.

אלא מאי? הסטטיסטיקה הזאת אינה סטטיסטיקה. היא בלוף. כל מי ששכלו בראשו מבין שלא ייתכן ששבע מתוך מאה בנות שסיימו איתו בי"ס תיכון (למשל) מסתובבות עם משקפי שמש בכדי להסתיר את הפנסים בעיניים, וששבעה מתוך מאה גברים שמשרתים איתו במילואים נוהגים להחטיף לנשותיהם מכות בגלל שלא הכינו קפה בזמן.

את הסקר הנ"ל ערך עבור משרד העבודה והרווחה גוף הקרוי "מכון מינרווה", השייך לאוניברסיטת חיפה. אתר האינטרנט של המכון מלמד כי מדובר בקומץ חוקרים שהתמחותם היא בכלל בחקר בני נוער, ושיש להם גם גישה פוליטית מעניינת: אחד המחקרים שערכו באחרונה מנסה להוכיח קשר בין התנהגות אלימה לבין דעות פוליטיות ימניות (!).

הזמנתי לביתי עותק מהדו"ח על הנשים המוכות. מתברר שהסוקרות היו כולן נשים, ושגם הנשאלות היו נשים, ברובן המכריע (כ-‏3,000 נשים לעומת כ-‏500 גברים). אף גבר לא רואיין אם בת זוגתו לא רואיינה אף היא. הנשים נתבקשו להיזכר בכל אירוע שבו בן הזוג שלהן התנהג כלפיהן בגסות, או קילל, או דחף. לפעמים ראיינו גם את ילדי המשפחה הנסקרת: גם אז, כמעט כל השאלות התייחסו להתנהגותו הנלוזה של אבא. והתנהגות תוקפנית של האם קוטלגה כ"צעדי משמעת".

הסוקרות קיבלו רשימת בתים ביישובים שונים, וניתנה להן הנחייה לגשת לבית הסמוך אם מסיבה כלשהי לא הצליחו לקבל שיתוף פעולה בבית שניגשו אליו. בשיטה כזאת מגיעים בסופו של דבר למישהו שאומר את מה שאתה רוצה שיגידו: אני חושב שהייתי מבקש מסוקרת כזאת לצאת מהבית שלי ברגע שהייתי מבין מה היא מנסה לעשות. עורכי הסקר דיווחו על אחוז נשירה עצום בקרב הסוקרות (כ-‏70%), בשל "קושי רגשי" שהן חשו בעת עריכת הסקר. האם ייתכן שהקושי הרגשי של הסוקרות נבע מהתחושה ברורה שהיתה להן, שהן שותפות למעשה שלא ייעשה?
ומתוך הסקר 205785
רודי וגנר • בתשובה לגיל רונן יום ג', 16/3/2004, 12:17
אתה מתייחס לנתון אחר מזה שציטטתי. הנתון שאתה מתייחס אליו אכן מרחיב בצורה משמעותית את המושג "נשים מוכות". אני התייחסתי לתוצאות בשאלה של "הצדקת אלימות" במקרים מסוימים. הניסוח בסעיף זה נראה לי הוגן (הרבה יותר מהניסוח בסקר של גבירץ, עליו יצא קצפו של דובי).
לגבי שיטת עריכת הסקר: אני מאמין שדווקא מי שמכה את אשתו לא ישתף פעולה (כדי לא לחשוף את עצמו) ולכן לכל היותר הדחיות מצד בתים משני הכיוונים יתאזנו.
ומתוך הסקר 205796
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ג', 16/3/2004, 13:27
אי שיתוף פעולה, הוא שאנשים מסרבים לענות (או לא בבית), לא כשאנשים לא עונים מה שאתה רוצה. השיטה הזאת, של לעבור לבית הסמוך כשאתה לא מקבל שיתוף פעולה, היא סטנדרטית בסקרים כאלו (בסקרים טלפוניים בוחרים מספר אחר מהמאגר, מאותו אזור מגורים).
אני, כמי שלא מכה את בת זוגו, לא הייתי זורק את הסוקרת מביתי. למה אתה היית זורק אותה?
ומתוך הסקר 205802
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 16/3/2004, 14:47
כי גברת שנכנסת אלי הביתה ומתחילה לשאול את אשתי ואת הילד שלי מתי אבא קילל, מתי אבא הרביץ, ומתי אבא הפליץ אינה רצויה אצלי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות