|
חבל שהכתבה האחרונה של פרנק ריץ' עברה לארכיון בתשלום של הני"ט, אבל אם תרצי אוכל לשלוח לך העתק.
הפובליציסט [היהודי] הבכיר של הני"ט לעניני תרבות פרנק ריץ', מנהל כבר שנה מערכה נגד גיבסון והסרט שלו. את הטור האחרון שלו הוא הכתיר בכותרת הנ"ל, וכך הוא כתב בהתחלת המאמר:
תודה לאל - אני חושב. מל גיבסון העניק לי כפרה על חטאי...כשג'יי לנו שאל אותו אם הוא מוכן לסלוח לי הוא ענה "וודאי" והוסיף שהעימות איתי לא היה על "בסיס אישי", ואז מרח לנו תןספת פילוסופית: "אתה מנסה להשיב באהבה אפילו לאלה שרודפים אותך, ואני חושב שזהו המסר של הסרט".
זוהי הבשורה על פי מל. אם אתה מבקר את סרטו ואת האנטי-יהודים אותו הוא מקדם, אתה רודף אותו - כל הדרך אל הבנק. אם הוא אומר שהוא רוצה שיהרגו אותך, שהוא רוצה את המעיים שלך "על מקל", ושהוא רוצה להרוג את הכלב שלך - זו היתה הפאתווה שלו נגדי בספטמבר... זה מאהבה..."הפסיון" מאוהב יותר בנעיצת מעיו של ישו על מקל מאשר לתאר את תורתו האלוהית...
במאמץ המיגע של הסרט לקראת ההשפרצה האורגיאזמית של דם ונוזלי גוף, נבנה הסרט של מר גיבסון כמו סרט פורנו, גדוש בשיאים של סלואו מושן ומוסיקה מהדהדת כליווי לסצינות הריווחיות...כריסטופר היטצ'נס אמר...על החוויה ההומוארוטית "תרגיל בסאדומאזוכיזם מחריד" עבור מי "שאוהב לראות בחורים צעירים ויפים מופשטים מבגדיהם עורם מקולף מעליהם בעודם חיים באיטיות".
|
|