בתשובה לסמילי, 31/03/01 13:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) את ההגיון ואת היחסיות של פשע-עונש. כמו כן יש הבדל בין ייצוג "ישיר" של העם לייצוג "עקיף" של העם. 2) לא - אני מתכוון שחייל שהוצב במקום מסויים (למשל תצפית על מחנה האויב) אין זה מתפקידו לירות אלא במצבים שבהם אמרו לו מראש שמותר לו. כמובן שברגע שנשקפת סכנה "ברורה ומיידית" לחייו - זכותו לירות. 3) ואני טוען שאין מקום בכלל להתעלם מאף חוק ומעלה את הדיון על חקיקה מחדש... 4) זה לא נוגד - היות והאדם המקבל קנס רשאי לערער על החלטת הראשות המבצעת בכל עת ולפנות למחוקקת. 5) ולעיתים מחיר זה הינו מוצדק. למרות שהרשות המבצעת מייצגת את רצונות המחוקקת - היא אינה נבחרת ע"י המחוקקת לגמרי. היא נבחרת ע"י אדם מסויים בתוך קבוצת "האנשים שנמצאים ברשות המחוקקת" ונתמכת ע"י רוב הרשות המחוקקת. 6) לא נכון. רק בגלל שלאף אדם פרטי לא נגרם עוול אישית, אין זה אומר שאף אדם לא מתנגד להחלטה. אם היה זה כך - משמעות הדבר הייתה שאני איני מתנגד להחלטה (היות ואיני מתכוון לתבוע בג"ץ). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. בסופו של היום כל הרשויות אמורות ליצג את העם. 2. אבל ברגע שאתה מאפשר שיקול דעת כלשהוא לחייל (כמו למשל כאשר אמרו לו שמותר לו לירות), אתה מאפשר שיקול דעת לחלק מהרשות המבצעת, וזה כמובן סותר את "לדעתי אין מקום לרשות המבצעת לקבל החלטות." (הודעתך מה 30 למרץ). 3. יש למשטרה (ולרשות המבצעת בכלל) אמצעים מוגבלים, ולכן המשטרה חייבת לקבל החלטה איזה חוקים לנסות לבדוק. 4. נו באמת, זה נוגד באופן מפורש, וגם על החלטות אחרות יש לאזרח זכות ללכת לבית המשפט (ראה סעיף 6). 5. מתי מחיר זה אינו מוצדק? ואני לא מבין מה אתה רוצה בקשר לסעיף השני, הרי יש לרשות המבצעת את הסמכות העדיפה. 6. אפשר לתבוע גם על החלטות שלא גורמות עוול אישי. ואם אתה לא מוכן לטרוח ולפנות לבית המשפט, כנראה שזה לא כל כך חשוב לך, ואם אף אזרח לא יעשה את זה, מסכנה שזה לא חשוב (=מקובל על) לאזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אך לא את רמונו של *רוב* העם אלא גם את חופש הפרט והמיעוטים. 2) האם אינך מסכים איתי שיש הבדל *גדול* בין מה שהתכוונתי אליו בתחילה ולבין מצב של חייל אשר עומד למות אם לא יעשה מעשה? האם אינך רואה שאני מנסה להתפשר איתך על משהו בין לבין במקרה של פיקוח נפש בכל ההודעות האלו? 3) אמצעים מוגבלים - כן. אמצעים לא מספיקים בכדי לאכוף (אפילו חלקית במקרה של חוקים חשובים פחות - ומהו חוק חשוב פחות? חוק שהרשות המחוקקת תחליט שהוא כזה. חסכתי לך שאלה) את כל החוקים - לא. ואם כן - אז הגיע הזמן שיגדילו את התקציבים של מערכת זו על חשבון מערכות חשובות *הרבה* פחות ועד כלל לא. 4) לא אחזור על טיעוני, היות ואתה לא תקבל אותו אז אשאיר זאת כך. בכל אופן יש הבדל גדול מאוד בין החלטות במקרים פרטיים להחלטות במקרים גלובליים (ששוב, התייחסתי לכאלו בטענתי הראשונה). 5) אולי לא הבנתי את טעותך: האם לא התכוונת שהמחיר אינו מוצדק באומרך שיש לו מחיר סביר? את טענתך השניה לא הבנתי כלל... 6) אני מודע לכך שאני *יכול* לתבוע. אך איני רואה את עצמי יושב בבית משפט ושוטח את טענותי בפני שופטים ועושה סיפור בקנה מידה מדיני מחוק שאני בכל אופן בעד ביטולו שהחליטו לא לאכוף. אם כבר לטרוח - אז לטרוח למען ביטול החוק לגמרי. והעובדה שיש לי הרבה דברים אישיים על הראש מספיקה לי - אז להיכנס לדרג המדיני?! וכמו שאמרתי - האידיאולוגים (ואלה שמנסים רק להתקרב לכך, כמוני) לא הולכים לפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5) מילה חמישית - טענתך... ועמך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אזרח יכול לפנות לרשות השופטת על כל החלטה של הרשות המבצעת. נכון שלא כל האזרחים עושים את זה, אבל בשביל זה יש ארגונים ועמותות שאמורים ליצג את האינטרסים של אוסף של אנשים. קח לדוגמא את העתירה נגד שינוי היעוד של אדמות הקיבוצים, יש הרבה מאד אזרחים בארץ שמתנגדים לשינוי היעוד (רובם, אם לא כולם, מסיבות דמגוגיות, אבל זה לדיון אחר...) אמנם לרובם הגדול של האזרחים אין זמן / כסף / ידע משפטי לגשת לבית המשפט, אבל בשביל זה יש ארגונים (כמו ה"קשת הדמוקרטית המזרחית") שפונים תוך כדי רצון ליצג את אותם אזרחים. לאותם ארגונים יש עורכי דין (שהם אלה שלמעשה הולכים לבתי המשפט), (יכול להיות שאותם עורכי דין לא חושבים שהממשלה טועה, אבל הם עדיין יכולים ליצג עמדה שהם לא מאמינים בה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן לא הבנתי... אני מסכים - וזה גם נכון כיום. הרעיון המקורי שלי היה שאין זה מסמכות הרשות המבצעת להחליט החלטות גלובליות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |