|
כותרת המאמר (שהיא הפעם מקורית שלי), מלמדת על מה שרציתי להעביר: מה מודגש ומה לא מודגש בעיסוקי עולם המשפט ובהעברתו לציבור, והמגמתיות שבכך. לו היו עולות בדעתי דוגמאות שאינן לקוחות כלל מעולם המשפט שאותן התקשורת מבליטה, ואחרות בעלות משקל שווה שאותן היא מסתירה הייתי מביאן גם במאמר, ואולי מחזק בכך את הבקורת עליי בדבר "הבלבול" ו"חוסר הקשר". האשמת מערכת המשפט ברשלנות בודאי אינה עיקר המאמר. רשלנות במאמר, הוזכרה רק במקרה אחד: "פרשת דמיניוק", למרות שבכך ראיתי את הפרשה החמורה ביותר מאלה שהוזכרו. נסיון החיים "האיילי" שלי למד אותי להימנע מביקרות על עורכיי (במאמר על בן לאדן, מישהו התעצבן בגלל הכינוי "משיח" שנתתי כביכול לבן לאדן, וחששתי לענות לו בפומבי שזה בכלל לא אני. . .) לגבי עריכת מאמר זה באופן כללי אני מאד מרוצה. העורך החליט לשנות את הפסקה "זמיר יצא צח כשלגיה שבדית" ל "זמיר יצא צח כשלגיה". מילא. לא זה העיקר, והינה מצאתי הזדמנות לדחוף גם את זה . . .
|
|