|
||||
|
||||
''מי שמסתכל בה באותו המקום, הווים לו בנים עיוורים. מי שנוגע בה באותו המקום, הווים לו בנים גידמים'' (ציטוט מהזכרון, ומיד שניה, כך שאינני מתחייב כאן) |
|
||||
|
||||
אני מבינה שזה ציטוט זיכרון, אבל אולי אתה יודע מאיפה (בערך) הציטוט הזה? |
|
||||
|
||||
הגמרא במסכת נדרים, פרק ב' דף כ' עמוד א': "אמר רבי יוחנן בן דהבאי ד' דברים סחו לי מלאכי השרת חיגרין מפני מה הויין מפני שהופכים את שולחנם אילמים מפני מה הויין מפני שמנשקים על אותו מקום חרשים מפני מה הויין מפני שמספרים בשעת תשמיש סומין מפני מה הויין מפני שמסתכלים באותו מקום". לא יודע אם זה *ה*מקור, אבל זה בטח אחד מהם. אגב, קצת לפני זה מופיעה גם האבחנה הבאה: "וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין". מה מצאו החכמים דווקא בעקב לא לגמרי ברור לי, שכן ידיעתי בארמית מדוברת אינה מספקת כדי להבין בוודאות את המשפט המבאר "אמר רבי שמעון בן לקיש עקבה דקתני במקום הטנופת שהוא מכוון כנגד העקב", למרות שאני *חושב* שאני מבין את הכוונה. מצד שני, צריך לקחת את כל הנאמר לעיל בערבון מוגבל, שהרי "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאכלו במלח אוכלו צלי אוכלו מבושל אוכלו שלוק אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד" (שם, עמוד ב'), וכפי שהתירו להפוך שולחן (מעניין מה המקור של כל הדימויים הקולינאריים האלה), אולי גם על השאר אפשר לא להקפיד. בניגוד לכל המומים הנוראים האלה, יש גם משהו אופטימי: "כל אדם שאשתו תובעתו הויין לו בנים שאפילו בדורו של משה רבינו לא היו כמותם", כך שאולי, אם בנות ישראל החסודות יפגינו קצת התלהבות יצירתית נזכה לדור נפילים שיהיה מוסמך אפילו לשנות את פסקי ההלכה האלה עצמם, משל היו סולמו של ויטגנשטיין. אני מקווה שב"בנות יעקב" מחנכים לקיום השליחות הזאת, שאי אפשר להגזים בחשיבותה הדתית-לאומית. הייתי יכול להמשיך עד זמן קריאת שמע של שחרית, אבל עלי לקצר מפאת "אל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף" (שם), ובכלל אני קרוב למעמד "תינוק שנשבר" מכל העסק הזה, והאדון פז עוד יאשים אותי לא רק בשכרות אלא גם בהשחתת הנוער, ואני, כוסות רעל עושות לי עצירות. |
|
||||
|
||||
כן, זה בערך מה שהיה לי בראש. היתה רשימה מפורטת - לא לגעת ביד ולא לגעת בפה ולא להסתכל וכולי וכולי, עד צאת הנשמה. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, זה בערך מה שיש לכולנו בראש. |
|
||||
|
||||
אגב, לגבי העקב, אולי מדובר ב-foot fetish? |
|
||||
|
||||
פטישיזם לעקבים? זה אפילו לפופק לא היה. "מקום הטינופת" מעלה אצלי את החשד שמי שמשים עצמו מתבונן בעקב מציץ, בעצם, קצת למעלה ממנו. שנעבור לנושא אחר? |
|
||||
|
||||
מה פסול בהצצה בברך? |
|
||||
|
||||
אצלך הברכיים הן מצד העקבים? לא פלא שיש לך עניינים עם קופ"ח. |
|
||||
|
||||
"מי שמשים עצמו מתבונן בעקב מציץ, בעצם, קצת למעלה ממנו" (רשכ"ג, א'תתל"א, רה'רס"ז) אצלך הברכיים הן לא מעל העקבים? |
|
||||
|
||||
הגעתם לרגע שאתם מתנצחים על כל שטות ועל כל אני-אמרתי-ככה-את/ה-אמרת-ככה. אתם חייבים לגשת בהקדם ליועץ זוגיות, פן יעלו נישואיכם על שרטון. אחרי שנים כה ארוכות ויפות - לא חראם? |
|
||||
|
||||
אתה יכול להרגע, כל הזוגיות רבת השנים שלנו מבוססת על ההתנצחויות האלה. |
|
||||
|
||||
אצלי כדי להציץ בברכיים יש לעמוד לפני ולהביט בחזית, וכדי לצפות בעקבים צריך לעמוד מאחרי. מתחיל להשמע כמו משחק מחבואים. |
|
||||
|
||||
ברכי שכ''ג אינן יצירת פאר כזאת שמוכרחים להציץ בה, שלא לדבר על העקבים השכ''גיים - שעל הצפיה בהם אפשר ואף מומלץ בפירוש - לוותר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרי אצל הסינים נחשב העקב (ובייחוד אם התעללו בו מספיק, כך שנשאר קטן-קטן) איבר בעל משמעות מינית עמוקה, או ליתר דיוק כף הרגל הנשית כולה, בתנאי שהיא מעוותת וקטנה מכפי גדלה הרגיל אצל אשה בוגרת - נחשבה לאיבר הכי סקסי, והצצה בה היתה מביאה את הגבר הסיני לידי גמירא, ויש מספרים שלעיתים הספיקה אפילו לא הצצה בכף הרגל עצמה אלא רק בחותלות העוטפות אותה בחזקה - אלו שנועדו לא לאפשר לה לגדול ולהגיע לממדי כף רגל בוגרת. הכל ייתכן, ידידי, ואף מוזרויות גדולות מזו (ומבחילות פי כמה) - ומדובר בעם (או לפחות בשכבות מסויימות מאותו עם), בתרבות שלמה, ולא בפטיש אישי מקרי ונדיר. |
|
||||
|
||||
מה הכוונה ב"אשתו תובעתו"? |
|
||||
|
||||
אני יודע? לפי פירוש הרשכ"ג פירושו שאשתו מחורמנת עליו. לפי גיל רונן בטח כלולים כאן צווי הרחקה או משהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |