|
||||
|
||||
יפה ההפרדה בין החלק הראשון שהוא לקהל הישראלי, לחלק השני שהוא לקהל הפלשתיני. הבעיה היא שהוא לא אמר את החלק הראשון בעברית ואת השני בערבית, ולא נתן שום סימן אחר שאומר "עכשיו, ישראלים, נא לא להקשיב, אני מדבר אל הפלשתינים". האפקט המעשי המתקבל הוא תוצאה של העובדה שכולם1 שומעים את שני החלקים. אני לא מניח ששרון רציני בכוונותיו לבצע את המהלך (וגם לא מניח שלא). רציני הוא בוודאי כן, באשר לכוונותיו אני יותר זהיר. 1לפחות הישראלים - בקשר לפלשתינים אני לא בטוח. |
|
||||
|
||||
לגבי שני חלקי המשפט, כוונתי היתה שלאוזן הישראלית העייפה הוא יוצר קישור ברור בין נסיגה לשקט, בעוד החלק השני שלו יותר מעורפל, ויכול להשתמע לשתי פנים (ולכן פחות ייקלט בצד הישראלי, אבל יהווה כיסוי מיליטנטי מול מבקריו הפלסטיניים). אם הוא היה באמת נגד הנסיגה, מדוע הוא טורח להגיד את החלק הראשון? לגבי רצינות כוונותיו של שרון: אני דווקא מניח שהוא מאוד רוצה לבצע את המהלך, שמתאים לדרכו המשתלהבת, אבל יש בעיה ברורה בניסיון לבצע זאת בקואליציה הנוכחית, והאופציה לאחדות עם העבודה גם היא קטנה, בשל הבטלן שלא משתף איתו פעולה. בנוסף, כמו כל דבר בביצה הקטנה שלנו, הכל תלוי בסוף בדוד סם, ולראיה מצעד הפוליטיקאים לוושינגטון לאחרונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |