|
||||
|
||||
ולא נותר אלא להסכים איתה. הדיון בסוגיית האותנטיות כלל אינו לב העניין לטעמי. אתה דיברת על ערך מול חוסר ערך, ועל ך שאנשים מאדירים את חוסר הערך במקום לחפש ערכים אחרים, וכאן, בדיוק כאן, טמונה אי ההסכמה האמיתית בינינו, לטעמי. מבחינתי בבלוגים יש בדיוק משום שבירת ההגמוניה המסורתית של כותב מהולל ומורם מעם שנבחר ע"י וועדת לקטורים ואח"כ רואיין היטב באמצע התקשורת (ואיני ממעיטה מכשרונו של אותו כותב. מובן שזו הסיבה שנבחר מלכתחילה), ובכל אופן מדובר בממסד, שמתווך בין הצרכנים לבין היצרנים של האמנות. הבלוגים, ותופעות מודרניות אחרות, חותרים בדיוק תחת ההגמוניה הממסדית על "התוכן", והם מציעים תוכן אלטרנטיבי. כצפוי בכל מקום בו התוכן מיוצר ללא התיווך של אותו ממסד מסנן, הרי שאתה, כצרכן התוכן, מקבל אחריות ותפקיד גדלים יותר. לא עוד צרכן פסיבי. אתה אקטיבי בשני מובנים: ראשית, הקריאה יותר אקטיבית משום שאתה עצמך בוחר את התכנים ויכול להתנתק מהם בקלות בכל רגע (נכון, גם ספר אתה רוכש בחנות. אבל אתה רוכש אותו כי שלשום היה מאמר חושפני על הסופר בידיעות, או כי העטיפה שלו מאוד יפה, או כי סטימצקי הציבו אותו במקום מושך. ואולי גם שמעת המלצות. יכול להיות) בקיצור, כקורא בלוגים אתה חופשי יותר לנוע אנכית ואופקית בשדות המקבילים של התוכן, ובמחיר שווה לכל נפש. האספקט השני הוא כמובן שיש לך החופש המלא להפוך מצרכן תוכן גם ליצרן תוכן, על ידי פתיחת בלוג משלך, ובכך להציע את "מרכולתך" ישירות לקהל צרכנים, שלפחות דבר אחד אתה יכול לדעת עליהם: הסיבות לכך שהם בחרו לצרוך אותך הן _אותנטיות_. |
|
||||
|
||||
כל החלק הראשון של דבריך לא כל כך רלוונטי, כי לא קשה בימינו למצוא גם ספרים של ממש המתרוצצים חופשי באינטרנט וברי קריאה, כך שאפילו תיווך חנויות הספרים לא ממש רלוונטי. אתרי הבלוגים גם הם סוג של מתווך, לא יזיק להזכיר, ובדיוק כפי שאתה יכול לקחת ספר לא מוכר ופשוט להתחיל לקרוא אותו אתה יכול לקרוא בלוג לא מוכר, בעוד ששום דבר לא מונע ממך לקבל המלצות על בלוגים מחברים, או אפילו לקרוא עליהם בתקשורת (מקרה ווינט הידוע לשמצה). אז בשורה התחתונה, אני לא מקבל את ההפרדה שאתה עושה בין ספרות ובין בלוגים. לכל היותר, בין צרכני הספרות הטיפשים שקונים ספר בגלל העטיפה או הראיון החושפני, לבין הצרכנים החכמים שקוראים בלוג בגלל האיכות. אבל הרי בכלל לא על זה דיברתי ממילא. אחזור על עצמי: אני לא מתייחס לתופעת הבלוגים באופן כללי, אלא להאדרה של המושג של "אנשים כמוך וכמוני" ש"כותבים מהחיים" ושטויות כאלו. נראה לי שהפירוש שלך למילה "אותנטי" שונה לחלוטין מהפירוש שלי. מהשורה האחרונה שלך משתמע כאילו "אותנטיות" על פיך פירושה התבוננות לא בקנקן אלא במה שיש בו. אני התכוונתי למשהו שונה לגמרי - "אותנטיות" היא מושג שנשמע בתקשורת לעתים הרבה יותר קרובות, בהקשר של "אנשים אמיתיים"/"מדבר מהשטח"/"עמך"/"בגובה העיניים" וכדומה. אגב, כאשר זה נוגע להבדל בין ספרות "ישנה" לבין ספרות בלוגית, ראוי לציין קודם כל את "במה חדשה". בלוגים הם יותר טורים אישיים מאשר אמנות. |
|
||||
|
||||
"דבר אחד אתה יכול לדעת עליהם: הסיבות לכך שהם בחרו לצרוך אותך הן _אותנטיות_" לפחות עד שהבלוג שלך הופך למפורסם... (או סתם מפורסם) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |