|
||||
|
||||
אני רובאי שלוש, במו אוזני שמעתי את "הסוס הלבן" מאיים לאפסן מישהו, היה לי רישיון נהיגה בטנק, כטירון פיטרלתי איזה שבועיים בכפר ליד חברון, וכאמור לעיל פעם כמעט נפלתי ממסוק צה"לי שהיה מוטה בזווית של 90 מעלות לקרקע, ורק אחיזתי האיתנה את התקרה (ואת המאג) מנעה את נפילתי אל אדמת לבנון. כמו כן נסעתי לא מעט בכבישי לבנון בתקופה ההיא ולך תדע כמה פעמים כמעט נהרגתי. בנוסף, באחרונה פיקדתי במשך כשנה על מחלקה ששמרה על הגבעה המרכזית של קציר, שמרתי על הכניסה להתנחלות בית"ר עילית, שמרתי על עצירי כלא מגידו ואפילו עשיתי אימון פרט. חוץ מזה, מי שהולך ראש בראש עם זהבה גלאון ועדנה ארבל הוא הכי קרבי שיש, אחי. בכלל, מלחמות היום מתנהלות בתקשורת, כך שבהרבה מובנים אני בכלל שירתתי בסיירת. |
|
||||
|
||||
ב-1984 זרקו עלי אבן ברמאללה. זה היה בעמוד הראשון של "הארץ" - אבן הושלכה על כתב גל"צ ברמאללה. |
|
||||
|
||||
תעשה לי טובה אישית, ותודה שהתגובה הזאת הייתה סרקסטית... |
|
||||
|
||||
חוץ מהסוף שלה, שדווקא יש בו הרבה מן האמת. |
|
||||
|
||||
(לא ששיקרתי בהתחלה או משהו, אבל בחלק השני יש פחות סרקזם ויותר רצינות) |
|
||||
|
||||
"מי שהולך ראש בראש עם זהבה גלאון ועדנה ארבל הוא הכי קרבי שיש" האם תסכים לאמירה שגם סרבנים, ההולכים ראש בראש עם כל הקונצנזוס הישראלי, הם הכי קרביים שיש? |
|
||||
|
||||
עדנה ארבל וזהבה גלאון מכניסות את הקונצנזוס הישראלי לכיס הקטן שלהן. על איזה קונצנזוס אתה מדבר? יש ממסד תקשורתי שלם שנותן לאנשים האלה (סרבני השמאל) כבוד ומעניק להם כל במה אפשרית. אני מכיר את הגבורה האנטי ממסדית הזאת. זכורה לי פרופ' טניה ריינהארט אומרת כל מיני דברים אמיצים כביכול מול אולם שלם של סטודנטים. גם מורה ורבה צ'ומסקי תמיד מתגאה בכמה שהוא הולך נגד הממסדים הגדולים של העולם הקפיטליסטי הכוחני והאכזר, ונגד התקשורת. רק שבמקרה לצ'ומפי (ולריינהרט, בישראל) יש את הבמות המכובדות ביותר להציג מהן את התיאוריות האנטי ממסדיות שלהם, והממסד האקדמי-עיתונאי-ספרותי רואה בו אלוהים. |
|
||||
|
||||
ה''ממסד התקשורתי'' (מאנשי הימין שעובדים בו אכולי תיאוריות קונספירציה כמוך תמיד מתעלמים) מהווה רק אגף אחד של העולם האמיתי. וכנ''ל העולם האקדמי, הכולל, בסופו של דבר, רק אחוז קטן של האוכלוסיה, ולא שווה הרבה מנדטים בכנסת. ברמה של העולם האמיתי, הכולל את מאות מגיבי הויינט כשהם נמצאים בחוץ, סרבנים ובכלל כל מי שלא משרת, מנהלים מלחמה נואשת, שצריכים להיות חזקים מאד (פנימית) כדי לשרוד בה. ''עמישראל'' ששונא את הסרבנים, את השמאלנים, את הנשים, ושאר דברים שגם אתה כנראה שונא, נמצא בכל מקום. אז יש מעטים המקבלים במה תקשורתית או אקדמית, הנותנת להם איזו בועת הגנה מפני הרחוב השונא והממסד מעודד הקונצנזוס. רוב אלה שיש להם דעות כנגד הקונצנזוס, ומעיזים לבטא אותן, נמצאים במלחמה שהיא למשך כל החיים, לא רק למשך זמן מבצע של סיירת כלשהי. אבל אתה אל תרגיש את עצמך מסכן. צא לרחוב ותראה כמה העם איתך. |
|
||||
|
||||
חומסקי, לעזאזל, לא צ'ומסקי. |
|
||||
|
||||
אני קורא לו צ'ומסקי כשאני כועס עליו. אגב, האיש נתן לי פעם מחמאה יפה מאוד, אתה יודע? |
|
||||
|
||||
(באמת. הוא ביקר בחוג שלנו באוניברסיטת ת"א בשנת 1989 לדעתי. בעצתה של אחת הסטודנטיות, בחורה בשם שירי, הוא בא לשיעור שלימד יוסי גרודזינסקי, ושאלנו אותו שאלות. קודם שאל איזה מסטרנט שלא כל כך ידע אנגלית ואחר כך אני שאלתי שתי שאלות, ואז הוא הלך לארוחת צהריים. בשיעור הבא גרודזינסקי אמר לנו שחומסקי אמר ש"הצלתי את כבודו של הסטודנט הישראלי". מבחינתי הגעתי באותו רגע לשיא האקדמי שלי ולא היה עוד טעם ללמוד...). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |