|
||||
|
||||
מה חלקן בקצונה הבכירה? |
|
||||
|
||||
כשאתה יודע מראש שמסלול הקריירה שלך יתקע בשלב מנהל-ביניים (רב-סרן, אולי סגן-אלוף), אתה לא ממש שש להשקיע מאמצים רבים במקום העבודה הזה. ובקשר למשהו אחר שכתבת למעלה, על ההמנעות של נשים משירות באיזורים המסוכנים וההצמדות לגבולות השקטים, כאילו הן בוחרות לאן ללכת: אני מכיר מישהי, בלי לנקוב שמות, שהייתה חובשת בגבול הצפון. ההוראות במקום *אסרו עליה*, בגלל שהיא אישה, לעבור את הגבול. כאשר התרחש ארוע מעבר לקו הגבול, היא הייתה צריכה להלחם כדי שיאפשרו לה להצטרף לכוח החילוץ ולטפל בפצועים. ואני מדבר איתך לא רק על החודשים הראשונים שלה בתפקיד אלא גם מתי שהיא הפכה לחובשת הבכירה ביחידה. מתי תבין שזה לא שנשים בוחרות לשבת על הגבולות השקטים ולעשות לעצמן פדיקור, אלא שהצבא עצמו לא מוכן להציב אותן באזורים המסוכנים, גם כאשר הן רוצות? בכלל, ממתי צה"ל שואל מישהו אם הוא רוצה אזור מסוכן או לא? למה לא פשוט משבצים נשים כמו שמשבצים גברים - איפה שצריך אנשים באותו הרגע? לא פמיניזם ולא בטיח, פשוט שוויון אלמנטרי וחלוקת הנטל. |
|
||||
|
||||
(לפני שהייתי בחוות השומר). הואיל ולא היית במודיעין אני יכולה לספר לך שבחיל הזה יש מיעוט קצינים וריבוי נגדים. ברוב המחלקות בבסיס שלי (ולא רק אצלנו, כנראה) היה נגד מפקד. לא ברור לי איך, אבל בחיל שככללו הרמה האנושית בו גבוהה - הנגדים בד"כ היו ברמה ממוצעת של נגדים. ועם התנהגות נגדית ממוצעת. ומה חלקן בקצונה הבכירה? מה חלקן של נשים בכלל בעמדות בכירות? למה אתה מתייחס ל50% מהאוכלוסיה כאל מקשה אחת מאורגנת, ערוכה, כמעט מאפיונרית, שיכולה להתארגן ולדרוש ולהקים אוגדה שתחזיק את עזה? |
|
||||
|
||||
בתקופה שאני שירתתי בה (ואני לא רואה סיבה למה זה ישתנה) רוב חיילי (וחיילות) המודיעין שהיו יוצאים לקצונה, היו יוצאים לקצונת מטה. כמדומני חלק לא קטן מהם היו יוצאים מהחיל (אבל אני לא סגורה על זה. בכל מקרה, עצם זה שהחיל סגור בתוך עצמו כמו כמעט כמו חיל אויר או חיל הים, לא מתיר הרבה אפשרויות קידום). כלומר - חיילי מודיעין היו יוצאים בד"כ לקצונת שלישות או תחזוקה או כיו"ב. מעטים היו יוצאים לקצונה מודיעינית. מתוך אלה, כמה יגיעו לעמדות בכירות? כמה מתוכם יהיו נשים? |
|
||||
|
||||
לי היתה הזדמנות אחת לצאת לקצונה ( הייתי מש"קית חינוך). תרגיל מלוכלך של הקצינה שלי מנע את זה (ולא חשובים הפרטים). תרגיל נוסף הביא את יציאתי מהחיל (וככה הגעתי לחוות השומר). יחד איתי בקורס היו 14 בנים. אחד מהם קיבל הרבה מאוד זימונים לקצונה. הואיל והיתה לו פוביה כלשהי, הוא פשוט לא היה מגיע לראיון. חוזר לבסיס, אחרי כמה חודשים הוא היה מקבל עוד זימון, שוב יוצא לראיון אבל לא מגיע אליו, ככה 5 פעמים עד שבסוף הוא אכן נכנס לראיון. וגם יצא לקצונה. חשבת פעם על המערכת שנותנת (שוב, בזמני, אני מניחה שיכול להיות שזה השתנה בינתיים. יכול להיות שלא) לאשה הזדמנות אחת בלבד לצאת לקצונה, ולגבר (באותו תפקיד, גם אם במקום אחר) 5-7 הזדמנויות? |
|
||||
|
||||
אני קיבלתי שלושה זימונים לקצונה. בפעם הראשונה, קרוב לתחילת השירות, זה דווקא נראה לי כמו רעיון טוב לשיפור השירות המשמים שלי, והלכתי. אבל זרקו אותי כי הייתי רק שבועיים בבסיס הנוכחי שלי, והמפקד שלי לא יכל לכתוב עלי חוות דעת. בפעם השניה כבר הייתי קצת פחות שמח על הרעיון של לחתום שנה, אבל בכל זאת הלכתי, ועוד פעם הם דחו אותי, אני לא זוכר כבר למה. בפעם השלישית, אחרי יותר ממחצית השירות שלי, כל העסק קצת הצחיק אותי וחתמתי ויתור. |
|
||||
|
||||
יש הבדל אחד: כמה זמן נשאר לך משירות החובה לאחר קורס הקצינים? כמה לבנים? לדעתי בנות שוות פחות בצבא (בתפקידים מעניינים, אשר דורשים הכשרה של כמה חודשים) כי אחרי ההכשרה הארוכה תקופת המשך השירות לא מספיק ארוכה כדי להצדיק את תקופת ההכשרה. ההשקעה בבנים יותר משתלמת. |
|
||||
|
||||
זה מעניין. ונכון, על פניו. וקצת דומה למה שקורה בשוק האזרחי לדעתי. |
|
||||
|
||||
שנשים בשוק האזרחי משלימות הכשרה ומשתחררות כמה חודשים אח"כ? |
|
||||
|
||||
שהן צפויות להישאר בעבודה פחות זמן ולכן מראש פחות רוצים להשקיע בהן. אני לא יודע אם זה נכון, בהכרח, אבל זה נשמע אפשרי. |
|
||||
|
||||
בגלל חופשת לידה? כמה זה מתוך כלל שנות העבודה של אדם? (כמובן, את מדברים על מקום עבודה לכל החיים. היום כמעט ואין כזה דבר. ולכן עניין חופשת הלידה לא רלוונטי) יש הסבר יותר הגיוני למה אני והבחורה השניה בעבודה שלי מקבלות הרבה פחות משאר העובדים, באותה עבודה? והעובד הזכר הבא בתור אחרינו מבחינת המשכורות משתכר 1,500 ש"ח יותר? (נכון. יש לו ותק של 3 שנים. לא נראה לי שעוד שלוש שנים יעלו לי את המשכורת ב-1500 ש"ח). |
|
||||
|
||||
היה סקר שהראה שנשים "לומדות יותר אבל עובדות פחות", זוכרת? לנשים יש גם אופציה לא לעבוד, או לעבוד פחות, והרבה מהן לוקחות אותה. |
|
||||
|
||||
ומה הקשר בין זה לבין אותן נשים שכן צריכות לעבוד? ומה לגבי הנשים שבעליהן לא עובדים (מבחירה או מכורח המציאות)? ומה, אגב, עם אותו מיעוט מזערי וחסר חשיבות של נשים שברוב חוצפתן טרם מצאו לעצמן גבר להעריץ ולשרת, וחיות, רחמנא ליצלן, בגפן? |
|
||||
|
||||
כל הסקרים האלה שווים מבחינתי לישבן. השקרים כל כך מרובים בתחום הזה שאני כבר לא מאמין לשום סקר, ולכן אנחנו מדברים באוויר. אנחנו חיים במדינת שוק חופשי. גם אנשים נמוכים וחלשים נוטים להרוויח פחות, והם גם נוטים לחטוף יותר מכות, לעקוף רחובות מסוכנים, ומופלים לרעה בקבלה לקולג'ים בארה"ב (שמחפשים כדורסלנים). איך אתה מציע לתקן את זה? אם כבר בכיינות ללא גבולות, אז שתהיה בכיינות שוויונית. |
|
||||
|
||||
להזכירך, נשים זה 51% מהאוכלוסיה. סיבה יותר הגיונית למה אני צריכה לקבל 1500 ש"ח פחות מהאידיוט הזכר עם הותק של 3 שנים? |
|
||||
|
||||
גם ה 51% מבוסס על סטטיסטיקות מפוקפקות. לדעתי יש בערך 10% נשים. |
|
||||
|
||||
אגב, אני דווקא שואל לגבי קצונה כי אני בעד זה שנשים ינהלו את חיל המודיעין. כפי שאמרתי, הן הרבה יותר טובות במניפולציות. אני הייתי לוקח את כל הבנות שרוצות שירות מעניין, עושה להן קורס בערבית או בשפה אחרת ונותן להן לגלוש לאתרים וצ'טים שיכולים לעניין את המודיעין שלנו. למשל. מצידי שיעשו את זה מהבית. רק שלא יתאהבו בפלשתינים ויהפכו למחבלות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |