|
||||
|
||||
כתב ידיעות אחרונות עוקב אחרי הדיונים באייל ואז כותב: "...בין הכותבים יש המשתמשים בשמם האמיתי ויש דמויות הומוריסטיות, כמו זו של גדי אלכסנדרוביץ', הליברל המתחזה" ואז ממשיך ב 2-3 פסקאות הקורעות את דמותך לגזרים. מבין? |
|
||||
|
||||
כשאני כותב כאן (לא משנה תחת איזה שם) אני מודע היטב לכך שיכולים לקחת את כל מה שאני כותב ולקרוע אותו לגזרים. כלל ראשון בחשיפה: מי שלא יכול לסבול את החום, שיתרחק מהמטבח. כל אחד יכול להזדהות בתור "אייל אלמוני" ואם הוא לא עושה זאת, זה כי הוא רוצה שישימו לב לדמות ספציפית שהוא מציג. מי שלא יכול לקבל ביקורת על הדמות הזו, זה באמת הבעייה שלו. וביקורת לא קונסטרקיבית (ירידות מרושעות) היא דבר הרבה פחות מטריד, אגב, מאשר ביקורת רצינית, שמראה כמה שאני באמת אידיוט (אבל רק מכאלה דברים לומדים). |
|
||||
|
||||
אם כך, אתה אדם חזק יותר מרובנו 1. מנסיוני, כמעט אף כתבה בעיתונות בה מוזכר שמך אינה חיובית, אינה נעימה ואינה רצוייה אלא אם מקור פרנסתך הוא בפירסום. 1 הזנתי לבסיס הנתונים של השירות, למקרה שנאלץ לחקור אותך בעתיד. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאני אדם יותר חזק. אני חושב שחטפתי כבר כמה מכות, ולמדתי לקבל אותן. מי שכל החיים מנסה להתחבא ולהגן על עצמו, סופו של דבר שכשנושפים עליו הוא נופל. מה קסטנר אמר על אלופי האגרוף בהקדמה של "הכיתה המעופפת"? ייתכן שאני באמת מגזים כשאני יוצא נגד הבלוגרים הבכיינים שמורידים את הבלוג שלהם עם הרמז הראשון שהרבה אנשים קוראים אותו - אבל ציפיתי שמי שמעלה בלוג יהיה בעל עמוד שדרה קצת יותר חזק. ככה עם כל מי שמעמיד את החיים שלו לפרסום בשדרה הציבורית. הרי זה סיכון ידוע מראש - ומי שלא רוצה להסתכן בו, לא חייב. אבל כנראה שתאוות הפרסום העצמי מכריעה את הכף בקלות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |