בתשובה לערן בילינסקי, 08/03/04 9:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה החלטת שהתפקידים זהים. מהותו של תפקיד נקבעת על ידי מי שמאייש אותו ומי ששכר את שירותיו והכימיה ביניהם, והשיקולים הם עיסקיים, אישיים ומורכבים. קשה מאוד להיכנס לתוך מוחו של אדם ששוכר אדם אחר לתפקיד בחברה שלו, וזה גם לא במיוחד לגיטימי לומר (למשל) לצנחן במיל. שמנהל חברת היי-טק ורוצה להכניס לעסק צנחן אחר במיל. שלמד איתו ביחד וחושב כמוהו ומזדהה איתו והוא יכול לסמוך עליו - אל תיקח אותו, קח אשה. למה? כי ערן בלינסקי אומר. ואם העסק ייפול? לא נורא, לפחות עשית את הדבר הנכון ואי אפשר יהיה לומר עליך שאתה שוביניסט כמו גיל רונן. באשר לרחשי לב - גם טענתך שמתחילה במילים "נטענת פעמים רבות הטענה" היא לא יותר מרחש לב, רק שזהו רחש לב פמיניסטי ולכן אתה חוזר עליו. אישיותו של אדם מגדירה במקרים רבים את תפקידו ואנשים נוטים לקחת לתפקידים בכירים אנשים שהם מרגישים איתם נוח. יש כיום הרבה חברות, ומחלקות או סניפים בתוך חברות, שבהם המנהלת היא אשה ומתוך שיקולים אישיים ו/או עסקיים ו/או אידאולוגיים, סיכוייו של גבר להתקבל בהם לעמדה בכירה אפסיים ביותר. כן, אני יודע, עכשיו אתה תגיד שגם זה לא בסדר. נשים אינן פחות שוביניסטיות מגברים: להיפך. ברגע שהן משתלטות על עמדות הכוח במוסד מסויים, גמרנו. המוסד הזה שייך להן ולהן בלבד. חכה ותראה מה עדנה ארבל ודורית בייניש יעשו מבית המשפט העליון שלנו אם רק תינתן להן ההזדמנות. אתה תמים, ערן, ותמימות היא דבר מסוכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גבר לא יכול להתקבל לעמדה בכירה ב-HP/Compaq? וב-eBay? המוסדות הללו (והרבה אחרים) שייכים למנהלות שלהם, ולהן בלבד? נשים הן מסוכנות מאוד, מסוכנות אפילו יותר מהתמימות של ערן. מסוכנות ומרושעות. וזדוניות, וקילריות הרבה יותר מגברים. וגוזלות ילדים שזה שיא האלימות המרושעת. אני שמח מאוד שקראתי ממאמריך ומכתביך האחרים באתר הזה, עכשיו אני הרבה יותר מוכן לקרב, נכון להדוף את הסתערותן של הפמיניסטיות המטורפות שבגללן חיי אינם חיים. תודה שהארת את עיני לראות את הסכנה האמיתית המרחפת על הגברים, על היהדות, על עם ישראל - לא בורות, לא מלחמות, לא מחלות, לא גזענות, לא פונדמנטליזם. נשים. נשים מסרסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה שלגברת עילם יימאס ממך יום אחד ותחליט לקחת ממך את ילדיך, יהויכין. נראה כמה תאהב לקבל את המכתב הראשון מעורך הדין שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזו גזירת הגורל של מיסטר עילם המסכן? אין סיכוי שגברת עילם תישאר איתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש סיכוי. נאחל לו רק אושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, וכרגיל, חשפת את שורש הטינה המעוותת את תפיסת עולמך, במקום לענות על השאלה הפשוטה (לגבי מנהלות חברות גדולות). שוב חזרנו לאישה הגוזלת את ילדיך. בסוף הרבה מהפתילים שלך יושבת הטענה הזו: גזל הילדים הוא נורא, הוא מזעזע, הוא אלים, ואפשר להשוותו לאלימות הפיסית של גברים ולהסביר באמצעותו מדוע צריך לצאת למלחמה בפמיניזם. בסופו של דבר, מתחת לכל ביקורת התקשורת שאתה משפריץ כאילו התקשורת היא העולם, ומאחורי כל המאמרים שאתה מנופף בהם כשאתה מתעלם מהחולשות הבוטות שלהם (המצויינות במפורש בחלק גדול מהם) ומהיותם מיעוט בתוך גוף מחקרי המוכיח את ההיפך הגמור (כן, כמובן, גוף מחקרי קונספירטיווי המונע ע"י גברים רופסים ופמיניסטיות קילריות) - מתחת לכל אלה מסתתר כעס אישי פשוט על עוול שנעשה לך. כשמסבירים לך שאתה מקצין סתם ועושה מעצמך צחוק מרוב שאתה נסחף, אתה עונה "נראה אותך כשיקחו לך את הילדים". יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר, יהויכין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |