|
אפו,
הנה עוד ממצא לאוסף של ערבים "מפוכחים". הכתבה ממגזין הני"ט מספרת על קבוצה קטנה של צעירים דיסידנטים בערב הסעודית. הכתבת, אליזבת רובין, הכתירה את הכתבה שלה בשם "פתיחותה של המחשבה הוואהאבית" ובה היא מספרת, בין השאר, על מנסור אל-נוגאדיאן, שהיה אולטרה-קיצוני מוסלמי ועקב המטאמורפוזה האידאולוגית שהוא עבר, היום הוא ליברל בודד. מנסור היה אימם אדוק וקיצוני והיום הוא מטיף ויוצא נגד עיקרי האמונה הוואהאבית (הפירוש קיצוני לאיסלם ששולט בערב הסעודית). הוא הושפע מקריאה של פילוסופיה, היסטוריה וספרי אמנות מערביים, ספרים הנחשבים מוקצים ואסורים.
אחד מהעימותים שלו הוא נגד הפאתוות של איבן-תאימאיה, כהן דת מהמאה ה-14 ממייסדי הוואהאביזם עליו מבוסס החוק הסעודי (האם למישהו זה מזכיר את הדין על מדינה דמוקרטית ויהודית?), משום שמנסור רואה בפאתוות של תאימאיה צידוקים לטרור האיסלמי. כמובן שהוא מוצף בכינויי גנאי ובאיומי רצח ואלימות, אך מנסור לא טומן ידו בצלחת ושנה שעברה הוא קילל את אחד ממתקיפיו הג'יהדיסטיים "בן זונה". החוק הסעודי קוצב מלקות על עבירה כזו, ואכן הוא נידון ל-75 מלקות, בלי זכות להשתמש בשרותיו של עו"ד. בנסיון להתגונן, מנסור פירסם באיד אל פיטרמ אמר בניו יורק טיימס, בו הוא הסביר לעולם שלמרות שהממשלה הסעודית נלחמת בטרור, היא מחמיצה את האשמים האמיתיים "הקיצוניים האיסלמיים הנטועים עמוק בבתי הספר והמסגדים".
|
|