בתשובה ליריב מ, 05/03/04 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שיהודים אמריקניים צריכים להיות נאמנים קודם כל לארצות הברית. זוהי ארצם. זהו מושכל בסיסי באזרחותם בארצות הברית, וכך מתרחשים הדברים גם בפועל. אני חושב ששוה להבחין כאן בין פעולות לטובת מדינת ישראל, גם כאשר מדיניותה של ממשלת ארצות הברית שונה, לבין נאמנות למדינת ישראל מול נאמנות לארצות הברית. ליהודי ארצות הברית שמורה הזכות לפעול ולנסות להשפיע על מוסדות הממשל בארצות הברית לקידום מדיניות שהם חפצים בה, גם כשזו עומדת בסתירה למדיניות הממשל או גופים בממשל. הם רשאים גם להפעיל את כוחם באמצעות תרומות (או מניעתן), שדולות או הפגנות. אבל ברגע שמי מהם יכריז על כך שמצידו שארצות הברית תלך פייפן אם הממשל שלה גורס אחרת מאריק שרון או כשמישהו יבצע ריגול לטובת ישראל בארצות הברית (וזהו, הרי, הביטוי המובהק ביותר של העדפת נאמנויות) הוא יעוף (ובצדק) מכל המדרגות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות מבטאת אינטרס לאומי (או לפחות כך חושב מי שיזם את המדיניות ונבחר לשם כך) פעילות משמעותית נגד מדיניות הממשל יכולה להיתפס גם כפעילות נגד האינטרסים הלאומיים. במיוחד כשהיהודים האמריקאים לא מביאים בראש טיעונייהם את הרעיון שתמיכה בישראל בכל עניין ועיניין דווקא תועיל לארה''ב (ואם היו עושים זאת היו נחשדים בצביעות-או חוסר אמינות) ולמרות זאת חלק מהם פועלים למען ישראל גם נגד העמדה הרשמית של הממשל ואפילו תומכים הרבה פעמים בקבוצות בישראל שפועלות גם נגד האינטרסים של הממשל הישראלי שלא לדבר על זה האמריקאי. הגבול בין פעילות נגד עמדת הממשל ובין פעילות נגד האינטרס הלאומי הוא מטושטש פה וניתן לומר שבדברים משמעותיים יש זהות ביניהם. וכן לדעתך פולארד לא מייצג את יהודי ארה''ב במנטליות שלו, יכול להיות שאתה צודק... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |