בתשובה לגיל רונן, 04/03/04 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גיל גיסי מצד החתולה, כתבת כי: "לא יעלה על דעתנו למנות שר מלחמה במקום שר ביטחון, כי עצם צירוף המילים הזה נשמע לנו ברברי... אבל הוא לא ברברי. הוא בסך הכל די בריא" וכן כתבת: "החברה הפלשתינית היא כיום חברה של אוטומטונים שטופי מוח ומנהיגי כנופיות פשע כל כך מושחתים ואלימים שאריק שרון הוא לידם כבש צחור. אלה אנשים שחולמים על דם, מסתערים על מכוניות מפוייחות בכדי למשות מהן איברים קרועים, ומאוננים על תמונות של אוטובוסים שרופים. אין לך מה לדבר איתם, לודביג אחי." אני רק יכול להסיק מצירוף שני אלה שהיית רוצה שגם החברה היהודית על-מנת להבריא תהפוך לאוסף אוטומטונים שטופי מוח החולמים על דם ומאוננים נאקרופילית על גוויות אויביהם. ניסיתי לרמוז בתגובה הקודמת כי מטריד אותי שחוסר התקשורת ביננו מזכיר לי את חוסר היכולת בתקשורת עם מחבלים מתאבדים. בין אם הבנת אותי לאשורי או לא, נראה שתגובתך האחרונה מהווה עוד מסמר לארון האנאלוגיה הקשה שערכתי (ושוב, אתה מוזמן לקרוא אף את ההסתייגויות שרשמתי בתגובה ההיא לגבי המצאותם של הבדלים במוסריות). בשורה התחתונה, כמו שאני לא יכול לדון עם מחבלים מתאבדים, אני גם לא יכול לדון עם דוגמטיים פחות גרועים מהם מוסרית המיוצגים באתר על-ידך ועל-ידיי, למשל, אורי פז, שגם איתו שיחותיי מסתיימות בדרך-כלל במבוי סתום המגיע מצידו הוא. אמנם, כמו שאמרתי, החלק הראשון באנאלוגיה גרוע יותר מוסרית מבחינתי מהאחרון, אבל לצורכי אפשרות הדיון (הפורה) גרידא התוצאה היא אותה תוצאה, ערב רב של סיסמאות ודוגמות לגביהן יש מוכנות בדיקה ובחינה only so far. שבת שלום, לודביג נ"ב, כל-כך נמשכתי לכוח הטירוף שלהם, שתפסתי את אישתי בשערותיי ומשכתי אותה אלפי קילומטרים עד אוסטרליה (וכאישה, על אף הכאב בקרקפת, לא נותרה לה כל ברירה אלא להימשך בעל-כורחה ב/ל כוחי זה). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |