בתשובה לאלון עמית, 03/03/04 17:18
נוירותאולוגיה 202714
רון בן-יעקב • בתשובה לאלון עמית יום ה', 4/3/2004, 5:14
מהמעט שאני יודע, בראשית דרכה הקבלה נאבקה על מקומה עם הדיסציפלינות האחרות שביהדות. בעצם המאבק הזה המשיך לאורך כמה מאות ורק במאתיים השנים האחרונות, הקבלה קיבלה מעמד שווה להלכה ולאגדה. הקבלה אינה סתם מיסטיקה אלא היא מבוססת - ספר הזוהר - על פרשנות לתורה ולנ"ך. המקובלים יצאו מתוך הקונצנזוס היהודי שמסתמך על התורה ועל הפרשנות, אך הם הציעו פרשנות איזוטרית, פרשנות סוד, שמשלימה או מרחיבה את הפרשנות החוקתית, הפילוסופית והאגדית לתורה. התלמוד(?) קובע (או מנסה להתוות אמת מידה) מיכסות לכל אחת מאופני הפרשנות והלימוד (שליש לכל אחת). הרמב"ם קובע מכסות מעט שונות (קצת פחות מחצי חצי). כיום, אני חושב שכל מי שמחשיב עצמו תלמיד חכם צריך להיות בקי גם בקבלה. הקבלה חילחלה ליהדות ה"קונוונציונלית" - למשל לסידור התפילה, לחסידות (וחב"ד), הרב קוק ועוד.

דוגמא לשיטת מדיטציה קבליסטית (ויש הרבה שיטות שהישתנו לאורך השנים ולרוחב התפיסות הקבליסטיות השונות), המבוססת על "שער הקבלה" למקובלים הראשונים (מחוגו של עזריאל מגירונה בסביבות המאה ה-‏13):

"...אם תתפלל או אם תרצה לכוין דבר על אמיתתו תדמה בעצמך שאתה אור, וכל סביבותיך אור, מכל פינה ומכל עבר, ובתוך האור כסא אור, ועליו כאור נוג"ה, וכנגדו כסא ועליו אור הטו"ב..."

זוהי טכניקה של תפילה מדיטציונית שמשתמשת בדמיום של אור וצבעים. הצבעים קשורים לניקוד ולמהויות שונות הלקוחות מהספירות. המתפלל צריך לדמות עצמו כאילו הוא עולה בעמוד מרכזי תוך פניה ימינה ושמאלה (כמו שעושים בזמן התפילה). לכל צד יש את המשמעות והכוונה שלו, הצבע והניקוד. למשל, חלק ימין עליון הוא "הויה סגול אור הטוב", או מרכז עמוד התווך הוא "חולם אור הכבוד".

ההוראות מתחילות את הטכניקה בשלב שמזכיר מאד את הפילוסופיה הסטואית, "כל הקובע דבר בעיתו". ז"א, לאדם יש כוח מחשבה שבאמצעותה הוא יכול לקבוע לעצמו את הדרך בה יכוון את תפילתו. זוהי צורת ראיה ניאו-הינדית שאיכשהו הגיעה ליהדות, שאומרת שבעזרת ריכוז המחשבה אפשר להשפיע על העולם, או כפי שהטקסט אומר "קביעות השלם". הטכניקה דורשת התרכזות וקיבעון מחשבתי מוחלט ברצון האלוהי (דרך המעבר בין הצבעים, האור והאותיות המנוקדות). אז, אם נתרכז להתאחד עם הרצון האלוהי, הוא ישוב אלינו.

אם אתה רוצה,אפשר לדמות את זה לתקליט של המודי בלוז The Seventh Sojourn , שמזכיר מטקסטים טאואיסטים והודיים המדברים על "דרכי נסיעה שונות" המובילות לאור.
קבלה ומקובלים 205446
אלון עמית • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 15/3/2004, 9:33
שוב - תודה. כיום, לפחות בישראל, נוטים לקשר את המושגים "קבלה" ו"מקובל" לקמיעות ולחשים, מה שמן הסתם עושה הרבה עוול לגוף גדול וכנראה מעניין של הגות יהודית. בכל זאת, אתה יודע האם יש לעניינים דמויי וודו אלה יסוד אמיתי בקבלה המקורית? ותוכל להזכיר דוגמה של השפעה קבלית על סידור התפילה?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות