|
||||
|
||||
מה שאני טוען, בפשטות הוא זה: א. ישנם *איזשהם* עקרונות עליהם מושתתת הדמוקרטיה. ב. העקרונות נגזרים מערכים מסויימים. ג. הערכים הם ככה וככה (מהם? זהו לב הדיון מבחינתי) ד. אותם ערכים שלא פורטו ב'ג' הם ערכים שניתן לראותו כמשותפים לכל בני האדם ומכאן שאותם ערכים אשר אינם משותפים לכל בני האדם הם בעייתיים ביותר לצורך השתתת העקרונות ויש לשאוף לא להכליל אותם בתוך 'ג'1 אני מניח ש"אותו צד אחר בוויכוח" הוא הצד הדתי ויש כאן מידה מסויימת של צדק. אני בהחלט בונה מבנה רציונלי על יסוד שאיננו רציונלי. אבל זהו טיבם של ערכים. ערך כמו "הזכות לחיות" (או "קדושת החיים", אם תרצה) לא יכול להיות מוסבר באופן רציונלי ואני חושב שאנחנו יכולים להסתפק בהנחה, המבוססת על אינטואציה, שהרצון לחיות משותף לכל בני האדם2. 1 ואציין רק שהרעיון הבסיסי שאומר שיש לצמצם כמות הערכים שנכנסים ל'ג' עד למינימום הוא שמאפשר פלורליזם. החירות לחיות, במידת האפשר, על פי ערכיך. 2 חוץ מהמתאבדים. |
|
||||
|
||||
אם איני טועה, ''קדושת החיים'' הוא בהחלט לא מכנה משותף רחב לכל בני האדם. ביפן הפיאודלית, למשל, הכבוד היה חשוב מהחיים. השאלה החשובה היא איזה ערכי יסוד משותפים לך ולמי שאתה דן איתו, ויהיו אלו ערכים מופרים ובלתי אינטואטיבים כמה שתרצה. אם שניכם חושבים שכל אדם צריך לעלות על גג ביתו בשבע בבוקר ולצעוק קוקוריקו, אין שום סיבה למה זו לא תהיה הנחת יסוד בדיון שלכם. הבעיה מתחילה כשיש בדיון מישהו שלא חושב ככה, ואז תחפשו בראש ובראשונה את מה שאתם כן מסכימים עליו, ואחר כך תראו איך מגיעים מזה לתחום אי ההסכמה. |
|
||||
|
||||
אני חושש שתוכל לגזור הרבה מאוד צורות משטר מהמבנה של ערכים->עקרונות->ביצוע. גם גרמניה הנאצית פעלה כך: ערכים:מה שהיטלר חושב זה נכון->עקרונות: "עיקרון המנהיג"->ביצוע: הד"ר קורט קאלטנברונר. הערך "קדושת החיים" הוא ערך יסודי לדמוקרטיה. ומכאן שחברה אשר איננה מקדשת את החיים איננה יכולה להיות חברה דמוקרטית. באשר לחלק השני. אני חושב שהצמצום הוא הכרחי. זה לא עניין של "למה לא" (להכניס) אלא "למה כן". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |