|
||||
|
||||
רק שלוש שאלות מתוך מאה שהייתי רוצה לשאול: א. איזה סרטים מגעילים? ב. מה העניין עם ביה"ס שאתה לא יכול לבחור לילדך? למה לא יכול? ג. אתה נשוי לשתי נשים המשוכנות בשני יישובים מרוחקים? אבל אתה כנראה כבר לא כאן, הבוקר. |
|
||||
|
||||
הוא שאתה לא יכול, כי קיים דבר כזה שנקרא "אזורי רישום", וכמדיניות הם מחייבים. ישנן כמובן כמה שיטות מעשיות לעקיפת הבעיה(1), אבל עקרונית, בית הספר בו ילמד ילדך(2) תלוי בכתובת מגוריך. לא נאה לך? תעבור דירה. ___ (1) מרישום כתובת פיקטיבית ועד ועדת חריגים. (2) יסודי וחט"ב. בתיכונים בוטלו אזורי הרישום. |
|
||||
|
||||
עברנו דירה וקיבלנו הודעות מן העיריה, כל אחת בזמנה, כי עלינו לרשום את שני ילדינו הצעירים לביה"ס שבאזור מגורינו החדש. אז פשוט הגשתי בקשות (בהפרש של שנתיים), בן הסברתי את האמת - כי ארבעת ילדינו הבוגרים למדו בבית ספר השייך לכתובת הישנה (קרובה מאוד לחדשה אך באזור רישום שונה עקב מציאותו של כביש ראשי בין השתיים), כי אנו מעריכים את הרמה הלימודית באותו בי"ס וכי הילדים הצעירים ירגישו נוח יותר במוסד חינוכי בו הצוות מכיר את משפחתם ואת אחיהם הגדולים (שהיו שם לאגדה, אם יורשה לי מעט שוויץ אנונימי (-:) - והבקשות נתקבלו, ובסופו של דבר כל ששת ילדיי יהיו בוגרי אותו בי"ס. |
|
||||
|
||||
אז פשוט הגשתי בקשות. ומי דן בבקשות? ועדת חריגים. והמקרה שאת מתארת הוא פשוט יחסית, כי מדובר בשני בתי ספר השייכים לאותה רשות מוניציפלית, כך שלפחות מהבחינה התקציבית הרשות אדישה לבקשה. כאשר הבקשה היא לרשום ילד לבית ספר השייך לרשות מוניציפלית אחרת (לא תמיד זה יותר רחוק מביתו של התלמיד מאשר בית הספר אליו הוא "שייך") נכנס (גם) השיקול התקציבי לתמונה. |
|
||||
|
||||
אה, אז *זה* מה שעושה ועדת חריגים? נו, אתה יודע טוב ממני ואני נכנעת. הלאה משרד החינוך! הלאה השלטון! |
|
||||
|
||||
אם נוח לך להיות שבויה של ועדת חריגים שברצותה תאשר וברצותה לא שיבושם לך. אני יודע על מקרים בהם שלחו משטרה נגד הורים. במקרים אחרים סתם הציקו, איימו על מנהלים שקבלו ילדים לבי''ס, הורידו ילדים מהסעות קיימות (כלומר לא עולה להם גרוש לקחת את הילדים). בנוסף, לאחרונה יש טרנד של הקמת בתי ספר דמוקרטיים. קראי באינטרנט על איך התייחסו לבית ספר בערד או לזה בלב השרון. באיזה שקרים רמאויות וסתם הטרדות התייחסו אל אנשים טובים שרצו להקים בית ספר למען כולנו. |
|
||||
|
||||
מה אכפת לך אם אני ומבחר נשותי מאושרים? יותר קל כך כשאנו מחלקים בין חמשתינו את נקיון הבית והטיפול בילדים. היום בבוקר היה תורי לטפל בילדים אז לא יכולתי לענות לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |