|
||||
|
||||
בזזז... הנחה בינארית. אדם שנמנע מאכילת יצורים תבוניים, לא רוצה בהכרח לבלוס את כל השאר (תהיה לו בעיה עם חיות מחמד או יצורים שעושים לו צמרמורת, למשל). |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. ציינתי מספר עובדות הקשורות זו לזו כך: 1. כל עוד החתול שלי בחיים לא ייתכן שיתגלה שכל האובייקטים בעולם הזה תבוניים, אף אם כמו היגל נחשוב שהעולם כולו הוא משהו תבוני (מה שלא אומר שאין לו חלקים לא-תבוניים). 2. מכאן, שתמיד יישאר משהו שאדם שלא אוכל דברים תבוניים יכול לאכול. 3. אם הוא בררן ולא מוכן לאכול את הדברים הלא-תבוניים שנותרו לו, אז אדרבא, שימות ברעב ונאכל אותו (שכן אולי הוא תבוני, אבל לא חכם במיוחד, אז מגיע לו!) לא ברור לי איך החמצת את כל זה מהמשפט שלי על החתול והעכבר? חוץ מזה אני כמו אלפקה אני, אוכל-כל מגויאבה ועד קנגורו (ויורק כשמעצבנים אותי) |
|
||||
|
||||
נו אז החמצתי. אולי זה בגלל שלא אכלתי מספיק בשר בשבוע האחרון. אגב, אני אוכל גם אלפקות - ראה הוזהרת. ________ בסדר, בסדר, אפסיק לדבר שטויות (לזמן מה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |