בתשובה לאורי, 01/03/04 17:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם יורשה לי לשאול - מהי מחאתך נגד מסעדות כשרות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעניין תחנות הדלק וגם בעניין הכשרות אני חושב שאתה מפספס: לא מדובר על מחאה אלא על רצון להשפיע. אם אתה מעוניין ביותר מסעדות שמגישות שרימפס ויותר לחנות דלק פתוחות בשבת, אתה יכול לפעול לקידום עניינך עי"כ שתיתן להם עדיפות כשאתה מחליט איפה להפרד מהכסף שלך. לכן עניין בתי המרקחת, קופ"ח וכד' לא רלוונטי, כי אין כרגע אפשרות להעדיף כאלה שפתוחים בשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שלא הבנתי את כוונתם של הכותבים. גם אני מעוניין ביותר מסעדות שמגישות אוכל צמחוני ובנקים שלוקחים פחות עמלות ולכן נותן להם עדיפות כשאני מחליט להפרד מהכסף שלי. אם זאת היתה כוונתם, אחלא, אבל אז זה די מיותר להשוויץ בחרם צרכנים או בהטיית כף לכיוון יותר שיוויוני והוגן לציבור כלשהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת רק באופן חלקי. הכוונה היא לא רק לעדיפות מהסוג שאתה מדבר עליה, אלא לעדיפות גורפת יותר. אני מסתבך. נפשט את זה בעזרת דוגמא: לא זאת בלבד שאפופידס קונה דלק בשבת בתחנה שפתוחה בשבת (דה!), אלא שגם ביום חול הוא יקנה דלק בתחנה הזאת כדי שהיא תשגשג והוא יוכל להשתמש בשירותיה בשבת אם יתעורר הצורך. אם אחת מחברות הדלק תעדיף שתחנותיה ייסגרו בשבת, הוא לא יקנה את הדלק שלה גם בימי חול. אם אפופידס מתנגד לשימוש שאני עושה בשמו, הצב "שכ"ג" במקומות הראויים. פפסי קולה מוחרמת אצלי כבר שנים ארוכות בגלל כניעה לדתיים באיזו פרסומת שלה, מאחר ואני רוצה להעניש כלכלית את מי שנכנע כניעות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי לחלוטין, וזה עדיין אבסורדי לטעון שתחנות הדלק (או הבנקים או בתי המרקחת או הספריות העירוניות) סגורות בשבת (או שלישי) בגלל הלחץ של הדתיים, ולכן החרם משמש להטיית הכף בכיוון הוגן יותר לציבור החילוני. לכל היותר ניתן להגיד שהחרם נועד להרחיב את שעות הפעילות של תחנות הדלק מטעמים צרכניים גרידא (ובאמת אני לא מבין למה הוא נטפל דווקא אליהן). אני יכול להבין שיש לך עדות מפורשת לכך שפפסי שינתה פרסומת בגלל לחץ דתי, אבל כאשר מסעדות כשרות מפורשות כנכנעות לכפיה דתית, ואי לכך מוחרמות, הרי זה גובל באבסורדיות (מלמטה). אני מניח שאתה לא מחרים את ביטוח ישיר, שלא משתמשת במיניות בפרסומותיה, ולפיכך הן יכולות לפנות, ר''ל, גם לציבור הדתי והחרדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שדווקא לא הבנת בכלל. שכ"ג, ואפופידס, וגם אני (בתאוריה, אני צרכן מחורבן למדי), לא *מחרים* את התחנות שסגורות בשבת, אלא *מעודד* את אלו שפתוחות בשבת. בכך שמעולם לא רכשתי דיסק של מוזיקה מזרחית1, אני לא מחרים את המוזיקה המזרחית, אלא מעודד את המוזיקה שאני כן אוהב. אין זה משנה כלל מה הסיבה בגינה התחנות סגורות בשבת. כצרכן - זה לא מעניין אותי. לי חשוב שיהיו תחנות שפתוחות בשבת, ולכן חשוב לי שאלו שפתוחות בשבת יראו בכך ברכה וישגשגו כלכלית. לא מפריע לי שתחנות אחרות סגורות בשבת - אבל מצד שני, גם לא ממש יפריע לי אם התחנות הללו יפשטו את הרגל. זה לא משנה לי, כי תחנות דלק יש הרבה, אבל תחנות דלק שפתוחות בשבת יש מעט. אם רוב תחנות הדלק היו פתוחות בשבת, והיו כמה בעלי תחנות דלק שמשיקוליהם היו בוחרים לסגור אותן בשבת, אני, ודומני כי גם אפופידס ושכ"ג, לא היינו מדירים את רגלינו מהם, כי אז לא היה כאן עניין של עידוד התנהגות כזו או אחרת. אותו הדבר נכון לגבי מסעדות, ביתר שאת: מסעדות לא כשרות סופגות הפסד מסויים בכך שהן אינן זוכות לעסקיהם של אזרחים דתיים. מכיוון שחשוב לי, מטעמים קולינריים, שתהיינה מסעדות לא-כשרות, הרי שאני מעדיף, כל אימת שאני יוצא לאכול בחוץ, לאכול במסעדה לא כשרה (אם אין עימי אדם שומר כשרות). בכך, אני מתגמל כלכלית את מי שדואג לצרכים הקולינריים שלי, ודואג שמקומות לא-כשרים ישארו פתוחים וזמינים. ניקח דוגמא אחרת: בפסח האחרון גיליתי שבתי הקפה "ארומה" ממשיכים למכור חמץ, בעוד שבתי קפה אחרים עברו לתחליפים מקמח מצה, או נסגרו לחלוטין. אני, מה לעשות, חובב גדול של חמץ, גם בפסח. לכן, התעקשתי לאכול ב"ארומה" במהלך הפסח, ולא בבתי הקפה האחרים בסביבה. בכך, דאגתי שארומה תראה ברכה במעשיה, ולא תחליט לשנות את מדיניותה בנושא. אבל בכך לא די - שכן בהחלט יש סיכוי שארומה תסבול כתוצאה מהמדיניות שלה מחרם של צרכנים מסויימים שלא יראו בעין יפה מכירת חמץ בפסח, גם במהלך יתר השנה. לכן, אני אעדיף לאזן את החרם הפוטנציאלי הזה ע"י העדפת ארומה על פני בתי קפה אחרים, במהלך כל השנה כולה ולא רק בפסח. כך, אני מסייע להשאיר את העסק פתוח ומשגשג, ומוודא שלא יעלם לי מקור החמץ לפסח הבא עלינו לטובה. אה, והפרסומת של פפסי היא ההיא שהראתה את האבולוציה של האדם מקוף, דרך האדם הקדמון, עבור באדם המודרני, וכלה באדם הצעיר, המגניב, עם כובע מצחיה הפוך ששותה פפסי. פרסומת מטופשת, אבל הציבור החרדי התעצבן על הרמיזה כאילו התפתחנו מהקוף(!), ופפסי נסוגה בפחדנות ראויה והפסיקה להשתמש בפרסומת הספציפית ההיא2. 1 טיפקס נחשב מזרחית? 2 מדהים איך הזכרון שלי עובד כראוי רק כאשר מדובר בפרטים חסרי כל חשיבות בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהסברתי בתגובה 202123, אין לי שום בעיה עם *עידוד* עסקים העונים לטעמך הצרכני, וגם לא עם *החרמת* עסקים שלא עונים לטעמך הצרכני. ובטח שאין משמעות אם זה נעשה רק בתחום שבו טעמך הצרכני נענה (דה... כפי שניסח זאת ר' שכ"ג) או גם מחוצה לו. זו לא הנקודה שהועלתה ב-תגובה 201906 וב-תגובה 202047, שם דובר בפירוש על מחאה נגד העובדה שאותם עסקים נכנעים כביכול בפני איזשהיא כפיה דתית 1 . כפי שהיטבת לציין, לא חשוב לך למה תחנות דלק סגורות בשבת. גם לי לא, וגם אני משתדל להדיר רגליי מעסקים הסגורים בימים ובשעות תמוהות. אבל בוא לא נעמיד פנים שיש פה איזה מלחמה ערכית בשומרי המצוות הכופים עלינו מנוחה שבועית. אתה מעדיף שיהיו מסעדות לא כשרות מטעמים צרכניים (קולינריים) גרידא, ומשתדל ללכת אליהן יותר כדי לעודד אותן כלכלית. גם אני, אבל שוב, אין פה אקט של "מחאה" כנגד מסעדות כשרות (טוב אולי אצל אחרים זה כן כך. בעיניי זה ילדותי). כפי שהדגמת, זה זהה לעידוד מוזיקה לא מזרחית. אגב, במקרה שיש חרם צרכני כנגד עסק מסויים (נניח קפה ארומה כפי שציינת), יש "ערך מחאתי" לעידודו. אבל קשה לומר שהציבור הדתי "מחרים" מסעדות לא כשרות. 1 אם הבנתי לא נכון את התגובות המקושרות, אני מתנצל. אבל איך עוד אפשר להבין את "להטות את הכף לכיוון מעט יותר שיוויוני והוגן כלפי האוכלוסיה החילונית, ושיבינו שומרי המצוות שכל ויתור מצידנו הינו חסד של רצון טוב....". 2 סבורני שאין חשש לגורל קפה ארומה, שכן לחרם הפוטנציאלי תהיה השפעה, איך נאמר בעדינות, זניחה (אם לשפוט לפי קהל הצרכנים). והרווחים ממכירת החמץ בפסח אחד, כנראה יספיקו לדלק חינם לאפופידס לכמה שנים טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבול בין ''עידוד'' ל''מחאה'' לא לגמרי ברור. בעניין המסעדות, למשל, קל לי להסכים איתך שמדובר על עידוד, כפי שדובי היטיב להסביר, שכן אין לי דבר וחצי דבר נגד מסעדות כשרות. להיפך, המחשבה על ניצה רעבה וזועמת מפחידה אותי למדי (וינק, וינק). בעניין פפסי קולה, זה לא שאני רוצה לעודד את קוקה קולה כמו שאני רוצה לעודד גופים שלא מתביישים להכריז על כך שהם מקבלים את תורת דארווין, מה שניתן לנסח גם כרצון למחות נגד הגופים שפוחדים לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שבמקרה של פפסי זאת מחאה, והיא הגיונית לגמרי. אבל במקרה של תחנות דלק שלא פתוחות בשבת? give me a break | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתחפש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם אני כמוך איש חרמות1 די קטן, לפחות כרגע, אבל יש תקופות בהן אני מקפיד יותר. בכל אופן, אצלי אין זה עניין של טעם ו"כוחות השוק", אלא שאלה מוסרית. למשל בחוק החמץ אני רואה אקט אנטי-דמוקרטי ובלתי מוסרי וכזה שצריך לעודד את הפרתו. לשם ביטולו אני רואה כלגיטימית אף פגיעה מכוונת ברגשות מצביעי המפלגות שיזמו אותו - למשל אכילת חמץ במופגן בשכונותיהם בתקופת הפסח. חוצפתם שבהחדרת מנהג זה שלהם לאוסף חוקיה של מדינה, נראית לי חמורה הרבה יותר מחומרת האקט אותו אני מציע. 1 ניסיתי מחרימן, חרמן ומה לא? לבסוף נבחר ברוב קולות, ביטוי זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור למה אתה חושב שאכילת חמץ במופגן בשכונות חרדיות בפסח, יתרום לביטול חוק החמץ (האם התכוונת לסחטנות - עד שלא יבטלו אותו, נאכל להם חמץ מתחת לחלון? אפשר גם לשמוע את ה"יהודים" ברקע? נראה לי שזה יעצבן אותם עוד יותר). ובעניין הלגיטימיות של הצעתך - למותר לציין שעוול גדול לא מצדיק עוול קטן. חוץ מזה - אקט אנטי-דמוקרטי ובלתי מוסרי?!? לדעתי הגזמת בענק, זה זילות של המונחים הללו. האיסור למכור חמץ בפסח הוא פגיעה מיותרת ודוחה בחרויות הפרט (נניח, כמו האיסור לקנות מעל ל-X דולרים שהיה בזמנו). אבל את הכינוי בלתי מוסרי/אנטי-דמוקרטי מוטב לשמור לעניינים קצת פחות טריביאליים כגון עליה, חתונה אזרחית וכו' וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה בצעד שהצעתי היא ליצור לחץ פסיכולוגי ואיני רואה בו כל עוול. ולא, אני לא חושב שהגזמתי, גם אם אחרי כל הזמן הזה כבר למדנו להשלים עם חוק מדהים ומחוצף זה. וכן, אני מסכים עמך שיש כמה דברים חמורים יותר מנושא זה, אך העליתי חוק זה על נס בגלל שרק לו, ככל שאני זוכר, אין נימוקים החורגים מקנאות דתית וצרות עין לשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא רואה בו עוול? חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד לא דיברנו על מחרימי אלמונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע בא אתה בטענות אלי? האין שימוש זה במוסדות המדינה, בבתי המשפט שלה ובכוחות השיטור שלה לשם כפיית דרך חייה של קבוצה, על שאר מרכיבי הפסיפס הישראלי, ללא הסכמתם, ללא "הגעה להבנה" קודם לכן, חמור פי כמה מן המחאה על כך 1? מי שיזם את זעזוע סירתנו המשותפת ואף לא מהסס לקדוח בה חורים תוך ניצול המצוקה הבטחונית והמדינית הנמשכת של הכלל 2, הוא שצריך להיות הכתובת לטענותיך. בנושא חורבן הבית: ובכן הנושא לא פשוט: יש הסוברים שחרב המקדש משום שעמדו על דין תורה ולא נהגו לפנים משורת הדין (בבא מציעא). בגמרא לעומת זאת עולה החשד שסיבת חורבן ירושלים היא שפסו ממנה בעלי אמונה ואילו הרמב"ם, ב"הלכות תלמוד תורה" שב"ספר המדע", מעלה את האפשרות כי ביזוי תלמידי חכמים, דווקא הוא סיבת החורבן. ויש גם טענות שהדבר קרה משום שלא למדו מספיק תורה או שחילול השבת, הוא ולא אחר סיבת החורבן. ואולם, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הנתמכים במסמכים מתקופת החורבן, מצביעים על פתרון החידה – פתרון המפתיע בפשטותו ואף יותר מזה, בכך שאיש לא העלה אותו על דעתו עד כה. מבדיקת תוכניות המתאר העירוניות בארכיונים הרומיים שנשתמרו מאותה תקופה מתברר שהמקדש פשוט לא התאים לקו העיצובי אותו תכננו הרומים עבור ירושלים. מבט מהיר על התוכניות עבור גוש 7, חלקה ז', ת"ח VII מראה בבירור שבדיוק באותו מקום תוכנן דווקא להיות גל אבנים אופנתי, ולא המבנה האנכרוניסטי שהוצב שם (- ללא רישיון). התשובה המסתמנת היא אם כן: היה צו הריסה. 1 מילא עם מדובר היה בעניין אוניברסלי כלשהו (למשל צב"ח, חינוך לספקנות). 2 משום שבסופו של דבר לנושאים אלו, ובמידה מסויימת גם לכלכלה, השפעה דומיננטית על ההצבעה בבחירות על פני רוב נושאי פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לפי הפסקאות: לא, זה לא חמור פי כמה. הדלאי לאמה אמר כי יש ללמוד את החוקים היטב על מנת לדעת איך לשבור אותם. אתה כועס כי החרדים הצליחו, בחוצפתם, להביסך במגרש הביתי שלך ולרתום את המערכת הדמוקרטית לשירות שאיפותיהם הצרות. מה שאתה מציע הוא שחרור קיטור שלא רק שלא יועיל, הוא גם ישחרר מטוטלת של שנאת חינם. הגרסא שאני מכיר מסתתרת בפסקה הנ"ל.. אחרי כל הג'ננה על לחם או מצות, אוטובוס בשבת או לא, אל תשכח שהם באמת בסוף אחינו, ואם זה גדול עליך, אז סתם שותפייך למין האנושי. בוא וננסה להיות ערֶבים זה לזה ולא ערָבים זה לזה. אתה דפוק עם קבלות ( ; הצחקת אותי (שוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בעיניי זה חמור פי כמה. לא, איני רואה חוק זה כצעד שנעשה במסגרת חוקי המשחק וזה לא המגרש הביתי שלי, אלא המגרש של כולנו, שאת כלליו הם הפרו. אני לא זקוק לשחרור קיטור, אני לא מתעצבן בקלות, אם לא שמת לב עד כה1. האמצעי שלי הוא פגיעה ברגשותיהם של אלו שעקב הפגיעה ברגשותיהם עשו הם שימוש בלתי ראוי בכח הכפיה של המדינה. ומה פוגע ברגשותיהם? זה שאחרים נהנים מן החופש אותו הם מונעים מעצמם. שימוש זה בכח הכפיה של המדינה הוא בעיני הפרה בוטה של ההסכם החברתי שמאפשר לכולנו לחלוק את הסירה - או יותר נכון, קליפת האגוז שלנו המוקפצת בין מישברים. המטרה היא אם כן שיוסר החוק באמצעות הדבר אותו הוא בא למנוע - פגיעה ברגשות, ואם היו מתגייסים לזה די אנשים, זה גם היה אפקטיבי, אבל זה לא יקרה, הליברלים, קהל היעד שלי, מעדיפים לאבד את החופש מאשר להשתמש באמצעים נחרצים לשם כך, מחשש איבוד תחושת הטוהר שלהם וכן הרצון להיחשב טהורים גם בעיני אלו הרוצים להצמית חופש זה והמפרשים כל רצון טוב ומחווה כחולשה הדעת וחולשת הדרך - זו בעיניי גם בעיה כללית יותר, המאפיינת כל כל מגע והסכם בין חברות חופשיות לשאינן, שהן גם אלו המפרות את ההסכמים והכללים כמעט תמיד ברגע שהן מרגישות חזקות דיין. אני בעד הסכמות ופשרות, אבל צריך לשים לב לדינמיקה הזו ולהתעקש עם הצד השני על לפחות חלק קטן ממה שאנו תובעים מאצמנו - והימנעות משגיאות כתיב היא רק דוגמא אחת(: כן, אני זוכר שהם אחינו וזה לא מסעיר אותי כפי שזה נשמע וזה גם ממש לא דחוף כרגע, אבל חשוב לי, ולא רק בעניין זה, לעורר אנשים בעניינים מסויימים בהם מרוב שהתרגלנו, הורדנו ציפיות וכבר אין אנו שמים לב לחומרתם ואפילו ברמה התאורטית אנו מנסים לתרצם כלא כל כך נוראים/חריגים. דפוק עם קבלות, הא? טוב, זה הכי קרוב לנורמלי שקיבלתי (: יש לי רשימה של 3-4 המחמאות המיוחדות ביותר שקיבלתי. יום אחד אפרסמנה. לילה טוב ויום ב' שמח יותר לכולנו __________________ 1 אני גם לא אדם קיצוני - נהפוך הוא, אני אף תומך בפגיעה פיסית בכל מי שאפילו נחשד בקיצוניות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חד וחלק, אני בדעה אחת איתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התמיכה. אני מקווה שהיא לא כוללת את 1 - זה היה בצחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגרש אולי של כולנו, אבל דמוקרטיה זה חוקי הבית שלך ושלי, אני חושד שחלקים מהציבור החרדי היו מוותרים על זה בקלות לטובת מדינת הלכה. לכן, הם הביסו אותך, ואותי, באמצעות חקיקה וסחטנות פוליטית, במסגרת הכללים הדמוקרטיים. מסריח ביותר, אבל כשר. זה כמו שאתה תמנע מהם הנחת תפילין וברית מילה ותמצא לכך הוכחות ותירוצים בהלכה, כאלו שלא יהיה להם איך לסתור1. "האמצעי שלי הוא פגיעה ברגשותיהם של.." אוי ואבוי. זו לא הדרך. זה פתרון האין-ברירה, ולדעתי לא מוצו עוד כל האפשרויות. "הליברלים, קהל היעד שלי, מעדיפים לאבד את החופש מאשר להשתמש באמצעים נחרצים לשם כך, מחשש איבוד תחושת הטוהר שלהם" אם לא ארגיש טוב עם עצמי, במה יועיל לי כל החופש שאשיג? הטוהר הזה, בין עם הוא טוהר המאבק הפוליטי, טוהר הנשק, או טוהר הכפיים הוא ערך שאינו פחוּת מערך החופש2. 1 בפועל, אין מצב כזה, ותמיד יוכלו להוכיח דבר והיפוכו בתיאולוגיה, צריך קצת פילפול ומילמול ומה שרצית לקבל הוא שנאמר מלמעלה. 2 טוב, לא באמת שקלתי אותם זה כנגד זה, אז אפשר לוותר על הפרכות אלגבריות למשפט הנ"ל. שניהם חשובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תמיד יוכלו להוכיח דבר והיפוכו בתיאולוגיה." איני מבין דבר בתאולוגיה. אבל בתורה המצב קצת יותר מורכב. אכן ניתן להביא ראיות לכאן ולכאן. רבי מאיר למשל היה מביא ק"ן טעמים לטמא וק"ן טעמים לטהר. אבל ההלכה נפסקת באופן ברור ביותר ברוב העניינים 1. בוודאי שלא מקבלים את מה שרוצים לקבל. 1 גם לא לפסוק דבר זו אמירה ברורה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורה לי במעומעם מלאכת הפרשנות לסיפור רדיפת האובות והידעונים ע"י שאול. פרש מי את הסיבה לכך בזאת שעוסקי מלאכות אלה נרדפים כי "אין בהם ממש", כלומר, כי הם עובדי עכו"ם שרלטנים. פרש קבליסט את אותה שאלה ממש בצידה השני של המטבע: "כי יש בהם ממש", היינו, הם "על אמת" אבל הקבוצה היריבה ומסוכנת, וצריך לחסל אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרמב''ם כותב שהם שקרנים. ואחרים כותבים שיש בהם ממש והם מסוכנים. כולם מסכימים שזה אסור, והמחלוקת היא למה. לגבי האסטרולוגים, אנחנו רואים מה קרה מהקנאות של שאול אשר בסוף הלך להתייעץ עם בעלת אוב. חינוך יסודי ועמוק הוא לרוב עדיף מקנאות נמהרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמראה שניתן להוכיח (או לפחות לטעון) דבר והיפוכו באותו הקשר, והכל נכון, תלוי את מי אתה שואל. והכל לפי שיטת "עשה לך רב".. מה אתה רוצה משאול? זה הציווי שקיבל, זו לא פנאטיות פרטית שלו, הוא רק מילא פקודות. החטא שלו הוא כפול, גם שהתייעץ וגם שהותיר בחיים למרות הכל, למקרה ש.. אם אני מבין נכון, קבלה מתעסקת לא מעט באסטרולוגיה, כלומר גם היהדות שומרת לעצמה נישה של עבודת כוכבים ומזלות (אפילו עם היא מהסה את זה בשו-שו קבליסטי ומיני הבטחות חורבן למי שיתעסק בזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאומר שיש פתיחות רבה לדעות שונות ופסיקה חד משמעית בעניינים הדורשים פסיקה חד משמעית. אין קבליסט אשר מחשב את צעדיו לפי כוכבים, קפה, קלפים או כל דבר אחר. הקבליסט מתנהג לפי ציווי התורה והידע המדעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מחליט מה דורש פסיקה חד משמעית? ידע מדעי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה הפכת להיות עשו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שטות שאני כותב זה באשמת המחשב. דברי החכמה נכתבו כמובן על ידי התרנגולות שאני מגדל בחצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור ואדגיש, איני רואה את הליברליזם1 רק כעניין של בחירה, אלא חובה החלה על כל אדם. משמעה של חובה זו היא מתן זכות לשונים ממך להביע את דעתם ולבחור את דרכם, גם אם זו שונה ולא נעימה לך. חובה זו חלה2 גם על אלו הבוחרים למסור את חירותם לנציג זה או אחר של השכינה - הם חייבים לאפשר לאחרים לבחור אחרת, כך שאין אלו בסה"כ "חוקי הבית" של זה או אחר. לגבי מידת, אופן ועיתוי הכפיה, אם בכלל, זו כבר שאלה אחרת, אך לפחות במחנה שלנו צריכה להיות מודעות לצדקתה האוניברסלית של הדרך, שהיא בסה"כ מתן חופש לכולם ועליונותה על פני כל האפשרויות האחרות. בעניין ה"כשר אבל מסריח": לכל היותר "חוקי" במובן הפורמלי שאופן חקיקתו תאם (כנראה) את לשון חוקי המדינה העוסקים בדרכי חקיקה. מעבר לזה חוק זה מהווה ניצול לרעה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. "לא מוצו כל האפשרויות"? אז מה אתה מציע? בכל מקרה, אין זו דרך נוראית כל כך, היא בסה"כ נשמעת לא משהו, אך אין כאן פגיעה בגוף, או רכוש או אפילו לא פגיעה נפשית מי יודע מה. "אם לא ארגיש טוב עם עצמי" - אז אל תצטרף למוחים וצקצק מן הצד. בנושא הטוהר, כאמור, אני רואה במעשה כזה, בתנאים מסויימים, דבר ראוי ולכן דיברתי על תחושה ודימוי בלבד. בנושא מניעת קיום מצוות, זו גם אפשרות כלפי אלו המונעים מפועלים קשי יום ליסוע בתחבורה הציבורית בשבת ובחגים, מיהודים חילונים להמשיך בתזונתם הרגילה בימי הפסח ועוד... ואולם, אין לי ממש חשק להמשיך בעניין. זה לא הזמן. המצב קשה עד מאוד גם ככה ואין צורך עתה בפילוגים ובריבים נוספים. אסתפק כרגע בשימור הקיים - אך גם זה דורש מודעות. ----------------- 1 ב"ליברליזם" כוונתי באופן כללי גם לזכויות הפרט באופן כללי, דמוקרטיה, פלורליזם ושאר ירקות. עם הקוראים המעמיקים סליחה (: 2 כזכור, איני רלטיביסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כקריצה על "חיוב הליברליות" שלך אני אספר לך על מפגש של חבר שלי עם נהג מונית. "הבעיה עם הערבים" אמר הנהג בידענות "היא השנאה שלהם. צריך לתפוס אותם ולהכניס בהם מכות רצח עד שזה יצא מהם, רק ככה יהיה שלום". קאפיש? אנלוגיה חלשה אתה ממלמל? אולי.. אי אפשר לחייב מישהו להיות ליברלי. אפשר למנוע ממנו לחרוג מהנורמות הרצויות, אם בידך הכח לכך, וצריך להזהר לא למנוע יותר מדי, ולא להתיר את הרסן יותר מדי. תודה על ההמלצה, אני כבר מוצא לי גדר נוחה לצקצק ממנה. "ואולם, אין לי ממש חשק להמשיך בעניין. זה לא הזמן. המצב קשה עד מאוד גם ככה ואין צורך עתה בפילוגים ובריבים נוספים. אסתפק כרגע בשימור הקיים - אך גם זה דורש מודעות." אני תוהה, על איזה סטטוס קוו אתה שומר, ואיך זה קרה ש*אתה* שומר על סטטוס קוו? (ככה לא בונים מאבק) האם אתה נשמר מפילוגים במחנה השיקוץ (זה אנחנו..) או בין סוגי היהודים בארץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הסיפור הזה בעיתון כאשר העיתונאית (סילבי קשת?)נשבעה שאחרי פיגוע אמר לה נהג המונית בה היא נסעה משהו בנוסח: "צריך לקחת מקל ולתת להם חזק חזק על הראש עד שתצא מהם השנאה הזאת." בנושא הפילוג, כוונתי היא שהמדינה נמצאת כרגע בסכנה בטחונית שהיא הרבה יותר דחופה מן הנושאים אותם הדגשתי בתגובותי הקודמות ואיני רוצה בשעה כזו להרבות פילוג בעם היהודי היושב כאן. במחשבה שנייה, הממשלה הזו עשתה לא מעט בכיוון הנכון בנושא זה - למשל בנושא ש"ס ועוד כמה דברים, מבלי שהדבר עורר מהומות יתרות. בכל אופן, אין לי כרגע רצון להוסיף שמן למדורה שלשמחתי טרם/לא ניצתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי הוא סילבי קשת?!? בדיוק כשאתה חושב שאתה מכיר בנאדם.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לאו דווקא בנושא זה, כדאי שתדע: "חבר הוא אויב שאתה עוד לא באמת מכיר" 1. שנית אני מתנצל על עירעור אמינות החבר. הגיוני שארוע דומה קרה יותר מפעם אחת. _______________ 1 מתוך "מדריך אפופידס לחיים נכונים - חלק א"', עכשיו בהנחה של 70% לקראת יציאתו לאור של החלק השני: "שיקום ההריסות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי אין לחשוד בנהג המונית שהסיע את החבר של ארז, שהוא קורא את סילבי קשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! ומדוע שיקרא הוא כאשר בזמן הזה הוא יכול להכות את אשתו, לרמות את הביטוח הלאומי, לשתות עראק, לצעוק מוות לערבים, לשרוף סניף של מפלגת העבודה ולהשקיע בצורב dvd לרכב, במקום בחינוך הגבוה של עשרת ילדיו? אין מה לעשות, זה בא עם המקצוע (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם כבר הזכרת אותם - לפני מספר שבועות ביליתי זמן מה במוסך שבו בין השאר התקינו גם מערכות שמע לרכב, ונדהמתי לראות את אחד העובדים שם מתקין DVD לרכב באחת המכוניות. ולא תגיד עם מסכים מאחורה או משהו - המסך פונה את הנהג! בשביל מה מייצרים דברים כאלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפקקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על דוד לרכב, והבעיות שהוא מציב, היום ב"הארץ":http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . וכרגיל, האמריקאים מוטרדים ממין במקום מאלימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר הגיוני שהסיפור התחיל לצבור תאוצה כדרכן של אגדות, ומה שנקרא אתמול בעיתון מסופר למחרת כאילו הקורא היה עד ראיה. זוכרים את הסיפור עם דידי הררי והזוג שעלה לשידור ("איפה עשיתם את זה בפעם האחרונה?") - לי סיפר על זה מישהו שכביכול שמע את זה במו אוזניו בשידור חי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק חיכיתי שמישהו יזכיר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את הקישורית של ראובן. וריאציה על אותו סיפור התהלכה על דידי הררי, שלא טרח להכחיש אותה במשך די הרבה זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסה''כ משפט, לא סיפור מורכב, כך שיתכן שהוא נהגה בווריאציות שונות יותר מפעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן, אבל אני מפקפק בכך1. אגב, גם החידה הידועה על הצוללן שנמצא שרוף בלב היער הופיעה פעם ב"ידיעות אחרונות" כידיעה אמיתית. ________________ 1- והשאלה הנשאלת: מכל מאות מליוני המוסלמים בעולם, האם קם לפחות אחד שמפקפק בכך אף הוא? הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור יפה (מחיתי דמעה) ועל הדרך גם למדתי את המושג "tongue-in-cheek" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צוללן שרוף, עם חליפת צלילה ובלונים וכל הציוד הנלווה. מה לא ברור כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי אם צוללן נשרף ביער ואיש אינו.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם האגדה על המעיל והקנגורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר, ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. זוג תיירים דורס קנגורו באמצע שום מקום באוסטרליה, אחרי שהם רואים שחוץ מהקנגורו האומלל אף אחד לא נפגע הם מעמידים את גופת הקנגורו ושמים עליה את המעיל של אחד מהם כדי לצלם תמונה משעשעת, אבל הקנגורו, שרק איבד את ההכרה, מתעורר ובורח עם המעיל שבו כמובן הארנק, הדרכון, כרטיסי הטיסה וכו'. זאת לא רק אגדה אורבנית שהופיעה בעיתון (נדמה לי ידיעות אחרונות) זאת אפילו פרסומת אוסטרלית למעיל של איזו חברת אופנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה לא הכרתי. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא הארנק, הדרכון וכו': המפתחות לרכב... (לפחות בפרסומת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה גם סרט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטעים. אם תכנסי למדור הטריוויה על הסרט תוכלי לראות שהוא מבוסס על אגדה אורבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אפשרות אותה לא העלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חובה. זה חלק מהט(ק)סט לקבלת רשיון נהיגה במונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסומת של פפסי דילגה על אחת החוליות והיא היתה צריכה להיות: מקוף, דרך האדם הקדמון, עבור באדם דתי והמשך באדם מודרני, וכלה באדם הצעיר, המגניב, עם כובע מצחיה הפוך ששותה פפסי ההתעלמות הזו מחוליה חשובה באבולוציה גרמה לפגיעה ברגשותיי, כמאמין בתורת האבולוציה, ומאז אני מחרים את פפסי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה חשוב בגלל מה הן סגורות? המחאה הצרכנית (או החרם הצרכני) לא נועד כדי "לדפוק את הדתיים" אלא כדי לשפר את השירות והמוצרים שאנו מקבלים. במקום שלחץ בכיוון מסוים בלתי אפשרי (לדוגמה, אם תחרים את כל הספריות העירוניות שאינן פתוחות בשבת תמצא מחרים את כולן) אפשר לתת עידוד לפורצי הדרך (לדוגמה, ספריות הפתוחות עד שעות מאוחרות יותר, בתי מרקחת הפתוחים רוב שעות היממה, וכן הלאה). לרוב, לעובדה שבית עסק מסוים פתוח גם בשעות שאחרים אינם פתוחים בו מחולל בדרך כלל מהפך בגישתם של עסקים מקבילים אחרים. לדוגמה, עד שנות השבעים היה נהוג בקרב רוב הסוחרים לסגור את החנות ביום שלישי אחרי הצהריים. היום, התופעה נעלמה במידה רבה. עד סוף שנות השמונים נהגו קיוסקים להיות פתוחים רק עד שעות הערב או חצות, ורובם סגרו את שעריהם בשישי ושבת. היום, ישנם מאות קיוסקים בתל אביב הפתוחים כל הלילה וכן בשישי ושבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהסברתי בכמה תגבובות כאן, אין לי שום בעיה עם הגישה שאתה מציג, אלא אם הגישה של המחאה הצרכנית כאילו היא נועדה ''לדפוק את הדתיים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלך פפסי, אצלי "ויטה"(1) __ (1) אפילו על קצפת "ריץ"' ויתרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה פרסומת הם ויתרו בגלל לחץ חרדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא ויתרו על פירסומת, הם ויתרו על עובד. היה להם מנהל משאבי אנוש אאל"ט, אשר שמו זרך מפרחוני, שהיה חבר בכת "עדי יהווה" או "יהודים משיחיים" או משהו דומה(1). בלחץ חרדי הוא פוטר. __ (1) מישהי אצלנו בעבודה אמרה שגברים חלשים בפרטים. ייתכן שאני בכ"ז גבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה אותו דווקא כאתר זכויות-אדם ומודעות חברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניכם צודקים, אבל אני כיוונתי למקרה שדובי ציין, שהתרחש כמה שנים לפני פיטוריו של אותו עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הסבתא שלי היתה באופסייד, וגם צ'רנוחה היה באופסייד. שניהם באופסייד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא טהור כפי שהייתי רוצה להיות, אבל ב"ה אתחזק ואקפיד יותר על חרמות ונידויים. זה שאני יודע על אנשים נוספים המחרימים דברים מן הסיבות הנכונות משפיע עלי בכיוון זה. כן תרבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פפסי קולה נכנעה לדתיים?! מתי? בכלל לא ידעתי. דווקא זכור לי שהדתיים החרימו את פפסי פעם, מזמן, בגלל איזה משהו (יכול להיות שזה בגלל שהם נתנו חסות להופעה של מייקל ג'קסון בארץ, או שאני סתם מדמיינת?). (בינינו, אם כבר להחרים את פפסי- זה בגלל הטעם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי תגובה 202156 פסקה אחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי. מסקנה: לא להגיב לפני שקוראים את כל הפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוכל מוגבל בגיוונו ופחות טעים בעקבות השמירה על הכשרות. באמצעות אי-סעידה אני תומך, ולו במעט, לכך שפתיחת מסעדה כשרה תשתלם פחות מבחינה כלכלית לפותחיה, מה שבתורו יניב לי אוכל טעים יותר במסעדות (בממוצע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. כן גם אני נוקט בטקטיקה הזו של עידוד מסעדות עם אוכל טעים וכזה שאני אוהב ויכול לאכול (קרי כאלו שמגישות אוכל צמחוני). אני לא חושב שראוי לנפנף עם זה כאילו זה שקול ל''מחאה צרכנית'' שהיא אקט יותר ערכי - כפי שאני מניח שאתה מבצע כנגד בתי קפה שבהם אסור לעשן (שגם זה לדעתי קצת מתיחה של עניין המחאה). אבל זה רק אני. לדוגמא, תלמידים היום שובתים בגלל שלא הוציאו אותם לטיול שנתי ועוד מקבלים מחמאות על הצעד הדמוקרטי, אז מה לי כי ארנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לדוגמא, תלמידים היום שובתים בגלל שלא הוציאו אותם לטיול שנתי ועוד מקבלים מחמאות על הצעד הדמוקרטי" מה רע? איזו מתיחה יש פה של עניין המחאה? למה הציניות לגבי "ועוד מקבלים מחמאות על הצעד הדמוקרטי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שזה צעד לא-דמוקרטי, זה פשוט ששביתה הפכה מזמן למכת מדינה כאן, וזה די עגום. שביתות אמורות להיות נשק יום הדין, אבל כאן הן מופעלות כאילו מדובר בקפצונים. והתלמידים אכן למדו את הלקח המתבקש. השאלה היא אם זה באמת מה שאנחנו רוצים שהם יחשבו. (דובי, שכשהיה בתיכון כל התלמידים יצאו מהכיתות באמצע אחד השיעורים כדי להפגין. הוא לא זוכר על מה הייתה ההפגנה, רק שבשלב כלשהו התחלנו כולנו לצעוק ביחד "דונה מרטין גרדואייטס!" היו קטעים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהשביתות עצמן הן מכת המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: איזה הישג משמעותי השביתות השיגו בשנתיים האחרונות? עוד שאלה: מה הנזק הכלכלי שנגרם למדינה (וכתוצאה מכך, גם לשובתים עצמם) בשל השביתות בשנתיים האחרונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא בטוח שהן התרופה. כתבתי תשובה ומחקתי. אני לא במצב רוח דיוני/ויכוחי בימים האחרונים, אז אחזור בי ואחזור לי אל מאחורי הקלעים. סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה: השביתות איזנו את הפגיעות בתנאי ההעסקה של השובתים. עוד תשובה: בדיוק (אבל, בדיוק) אותו הנזק שנגרם כתוצאה מאי ההענות לתביעות השובתים לפני ההשבתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסימוכין והפירוט שלך, איה הם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימוכין למה? לזה שהשביתות איזנו את הפגיעות? זה מובן מאליו? הרי שתי הטענות הנגדיות (שהשביתות הרעו את תנאי ההעסקה, או שהשביתות לא שינו את תנאי ההעסקה שלהם) לא הגיוניות, הרי השביתות הופסקו בהסכמה של השובתים. לזה שהנזק הכלכלי זהה לנזק שנוצר כתוצאה מאי הענות, גם זה מובן מאליו, אם כתוצאה משביתה היפוטטית, המשק הפסיד 35 ימי אלף ימי עבודה, הרי שאם תביעות השובתים היו נענות לפני השביתה, לא הייתה שביתה, והמשק לא היה מפסיד את אותם 35 אלף ימי עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח עוד טענה נגדית: "הרווח שנתנו השביתות לא היה גדול כמקווה, והשיפור שהושג בתנאי ההעסקה של העובדים לא היה גדול". אני שאלתי על הישג משמעותי, כאמור. אני חייב לציין שאין לי מושג על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על הנזק הכלכלי. אולי תוכל להסביר לי במילים פשוטות? אני שאלתי מה הנזק הכלכלי שנגרם למדינה. במקום שתגיד לי מה הנזק שנגרם, אתה אומר "המדינה אשמה בנזק". אז אני אשאל שוב: "מה הנזק הכלכלי שנגרם למדינה, ביחס לנזק שהיה נגרם אילו העובדים לא היו שובתים?" ובעניין זה, בוא נניח שאנחנו עובדי חברת החשמל, ואנחנו תובעים שלכל אחד מאיתנו ישלמו מילארד דולר אחרת נחשיך את המדינה. המדינה לא מסכימה, אז אנחנו מחשיכים אותה וגורמים נזק עצום. כששואלים אותנו "מה הנזק שגרמתם?" אנחנו עונים "בדיוק את הנזק שגרמה המדינה בכך שלא נענתה לתביעותנו". אה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין "גדול כמקווה", לבין "השג משמעותי". בקשר ל"השג משמעותי", תחליף את הפסקה השניה בתגובה 203692 ב"לזה שהשביתות איזנו את הפגיעות? זה מובן מאליו? הרי שתי הטענות הנגדיות (שהשביתות הרעו את תנאי ההעסקה *באופן משמעותי*, או שהשביתות לא שינו את תנאי ההעסקה שלהם *באופן משמעותי*) לא הגיוניות, הרי השביתות הופסקו בהסכמה של השובתים." הרי אף אחד לא יתיחס לשינוי לא משמעותי כאילו היה משמעותי. בקשר ל"גדול כמקווה", כאן זה כבר דיון אחר לגמרי1, אי אפשר לדעת מ קיווה כל אחד מהשובתים, אבל מעצם העובדה שהשביתה הופסקה בהסכמה, אפשר להסיק ששני הצדדים הגיעו לעמק השווה. ז"א השובתים קיבלו את מה שהיה חשוב להם, והמדינה קיבלה את מה שהיה חשוב לה. גם את הנזק הכלכלי אפשר לחלק לשניים, הנזק הישיר, והנזק העקיף. הנזק הישיר הוא הכסף שהמשק הפסיד באופן ישיר, אם כתוצאה מימי העבודה האבודים, ואם כתוצאה מהתלות של חלק מהמגזר העסקי במגזר הציבורי (למשל, היבואנים בנמלים). בלי לכמת את הנזק הזה, ברור מאליו2 שהוא שווה בדיוק לנזק שנגרם כתוצאה מאי קבלת דרישות השובתים מראש. הנזק העקיף הוא הכסף שהמשק "הפסיד" באופן עקיף, למשל, בגלל שבסופו של דבר הרפורמות שהמדינה ניסתה להעביר במערכת הבריאות לא התקבלו. וגם כאן, זה דיון אחר לגמרי. אפשר לומר שכתוצאה מאי סגירת בית החולים באשקלון, המשק הפסיד את עלות התפעול של בית החולים, ומצד שני אפשר לומר שכתוצאה מסגירת בית החולים, המשק יכל להפסיד את עלות ההסעות של החולים, וטיפולים נוספים בחולים קריטיים כתוצאה מאיחור בטיפול, מה שהיה מוריד גם את תפוקת המשק באיזור אשקלון. ראה הערה 1. אשמח אם תמצא מקום בו נכתב "המדינה אשמה בנזק", נסה לקרוא את השורות, לפני שתקרא ביניהן1. ובקשר לדוגמא בסוף, אתה צריך להבין את הדינאמיקה של שביתה, ושל משא ומתן בכלל. אם עובדי חברת החשמל ידרשו מליארד דולר לחודש, ולאחר שהמדינה לא תסכים, הם יתחילו בשביתה. אז המדינה לא תיכנס איתם למשא ומתן, משום שאין מה לשאת ולתת איתם, המדינה פשוט תחליף אותם בחברה אחרת. בדיוק כמו שאם המדינה תחליט להוריד לעובדי חברת החשמל את המשכורת ל-5 אגורות בשנה (ברוטו), אז העובדים לא ישביתו ויכנסו למשא ומתן, שוב, משום שאין טעם למשא ומתן במצב כזה, אלא פשוט יתפטרו, והמדינה תאלץ לשכור אותם (או אחרים במקומם) במשכורת גבוהה מזו שרצתה מלכתחילה. שביתה ומשא ומתן אומרים שיש על מה לשאת ולתת, ואז "האשמים"1 בנזק הישיר הם שני הצדדים שלא השכילו3 להגיעו לעמק השווה לפני השביתה. 1 כבר הערתי לך פעם4, ואעיר לך שוב, אתה צריך להבדיל בין הידע האובייקטיבי, להבנה הסובייקטיבית. מה שאתה חושב שאמיר פרץ קיווה, ומה שאמיר פרץ קיווה באמת הם דברים שתלויים במתבונן. הנזק הישיר לשביתה הוא דבר אובייקטיבי, הנזק העקיף הוא סובייקטיבי, ותלוי בתפישת עולמו של האדם. נסה להפריד בין השניים, משום שההבדל ביניהם הוא מהותי. השאלות שהשבתי עליהן הן שאלות אובייקטיביות, והתשובות שהשבתי הן תשובות אובייקטיביות, המסקנות הסובייקטיביות שלך מהתשובות בלתי תלויות בנכונותן של התשובות. 2 משום שברור מעליו שאילו לא הייתה שביתה, לא היה נזק ישיר. 3 כמובן שלרוב שני הצדדים מנוסים ויודעים מראש מה יהיה עמק השווה, והשביתה היא לרוב הצגה ל"אינדיאנים" שלהם. אבל ההצגה הזו היא חלק מהדמוקרטיה, כמו בחירות5. 4 בדיון שמזכיר באופיו את זה תגובה 198837. 5 מה, באמת לא ידעת שהליכוד ינצח? לא ידעת שהעבודה תרד? אז למה לא לתת למינה צמח לעשות סקר גדול מאד, ולחסוך את היום חופש הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הנחת בסיס שלך: אם שביתה מסתיימת בהסכמה, זה אומר שכל הצדדים השיגו הישגים משמעותיים. דהיינו, לא ייתכן מצב שבו שובתים יצאו לשביתה על תנאי מסויים, ובסופו של דבר לא יקבלו את מה שרצו, אלא הטבות פחותות שאינן קשורות לנושא הישיר שהעלו. יתר על כן, שביתות מסתיימות תמיד מתוך משא ומתן, ולא בהכרח מתוך לחצים ציבוריים או השפעות חיצוניות. הנחה שנייה: הנזק הישיר שנגרם משביתה הוא אשמת שני הצדדים במשא ומתן. לצורך הדיון בלבד אני אקבל את ההנחה הזו. הדיון המקורי התנהל סביב העובדה שהיד על הדק השביתות הפכה לקלה מדי, מה שגורם נזקים. לאור ההנחות הללו, נשאלות השאלות: האם לא הייתה דרך אחרת להגיע להסכמים שהגיעו אליהם, מבלי לגרום את הנזק הישיר של השביתות? והאם, מאחר שהשביתות הפכו להיות הכלי הנפוץ ביותר ולא נשק יום הדין, לא מאבד האיום בשביתה את האפקטיביות שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם "הטבות פחותות שאינן קשורות לנושא הישיר" הם הישגים משמעותיים. בישראל, בשנים האחרונות, השביתות הסתימו תמיד במשא ומתן, שביתות יכולות להסתיים אחרת, אבל זה לא בסקופ של השאלות ששאלת. ההנחה השניה היא בכלל לא מה שכתבתי, "אשמה" הוא מושג סובייקטיבי, מנקודת מבט שרואה בשביתות דבר רע, ובהרעת תנאי העסקה של המגזר הציבורי דבר טוב, ברור שהאשמים הם השובתים, מנקודת מבט שרואה במגזר הציבורי דבר חשוב שצריך לחזק, ובשביתות אמצעי להשיג את המטרה הזו, ברור שהאשמים הם מי שמנסים "לפגוע" במגזר הציבורי. באופן אובייקטיבי, אפשר לומר שהנזק הכלכלי הישיר שנגרם כתוצאה מהשבתת המשק זהה לנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מאי ההענות לתביעות השובתים לפני ההשבתה. למרות שהפסקה האחרונה שלך שייכת לעולם הסובייקטיבי, אותו אני מנסה להשאיר למתדיינים האחרים (בעלי הדעה והשם), שים לב שאפשר להציג את הטענה שלך ללא מאמץ באופן זהה לחלוטין גם מהצד השני ("היד על הדק ה"גזרות הכלכליות" הפכה לקלה מדי, מה שגורם נזקים ... והאם, מאחר וההחלטות כלכליות משמעותיות ללא משא ומתן מקדים הפכו להיות הכלי הנפוץ ביותר ולא נשק יום הדין, לא מאבד האיום תוכנית שכזו את האפקטיביות שלו?"). אולי, אם היינו בוחרים במנהיגים פחות "חמומי מוח" כמו קיסר (במקום פרץ) ופרס (במקום נתניהו) היינו מקבלים פחות שביתות ויותר הצלחה כלכלית, אבל, מצד שני, כדאי לזכור שכתוצאה מהתוכנית הכלכלית הזו פרס הפסיד בבחירות, ו(באיחור קצר) ההסתדרות קיבלה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כנראה שאת השעור הזה נתניהו ופרץ למדו טוב מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי עם הפסקה הראשונה ____________ אפופידס, שאירגן שביתות והפגנות בתיכון (שנכשלו כולן, למעט פרס ההשעיות והכבוד הגדול שעשה לו פעם המחנך שאיים על הכיתה "אני יקרקס לכם ת'צורה - אתם תצטרכו לבחור, זה או אפו או אני"), בקורס מדריכים (הצלחה גדולה) ובאוניברסיטה (הצלחה חלקית, לאחר שהמושכות נלקחו ממנו ע"י איזה מתון רופס). בדיעבד, Je ne regrette rien! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |