 |
כדאי לעיין בספר של דוד פלוסר1 "יהדות ומקורות הנצרות". בפרק ששמו "משפטו ומותו של ישו הנוצרי" מנתח פלוסר את המקורות לסיפור תוך עימות עם סיפרו של השופט חיים כהן באותו השם. מהצד הנוצרי, שהוא למעשה קדם-נוצרי (מבחינת התהוות וחתימתה של הדוקטרינה הנוצרית), סיפור מותו של ישו מתבסס בעיקר על שלשת האבנגליונים מרקוס, לוקס ומתי, הנאמנים יותר לזמן ולמקור הפאוליני.
אלו אינם חיבורים היסטוריים אלא מניפסטים דתיים שכתבו כבשורה אידאולוגית של האמונה הנוצרית המתהווה. דוגמא הוא מביא את סילוף דמותו של פילטוס, המופיע בברית החדשה כאיש הגון שרוצה להציל את ישו. יש פה סילוף כפול משום שידעו שפילטוס היה אדם אכזר וקשה, וידוע שישו (מייסד הכת הנוצרית עפ"י האבנגליונים) הוצא להורג בידי נציב רומי. אם אחת ממטרותיהן של כותבי הבשורות היתה להקים ולפתח את הנצרות תחת שילטון יד הברזל הרומית, הם היו צריכים לפטור את פילטוס מאשמת הריגתו וצליבתו.
באופן דומה צריך כנראה לקרוא בצורה ביקורתית ביותר את מה שכתוב במקורות היהודיים.
פלוסר מסכם את הנושא2 "אין כאן את מי להאשים ואין מה לתקן. ישו מת מיתה אכזרית, וכל אלה שהיו קשורים בפרשת מותו, יהודים ורומים כאחד, אינם עוד. מה שנשאר ומה שמפריע הם משפטים-קדומים מכאן ופצעי נפש מכאן".
הוא גם כותב דברים שיפים לסרט של גיבסון שנוצר כנראה מתערובת בריאה של אמונה יוקדת, פנטזיות הוליבודיות, פירסום עצמי וכסף כסף כסף. "[לדעתי העיקר] אינו "משפטו" של ישו, אלא אישיותו ותורותיו ומקומו בתוך יהדות זמננו (ובנצרות ובעולם של זמננו, רב"י). למרבה צערי, לא זה הדבר המעניין ביותר את הקוראים."
1 אני כותב את זה משום שנראה לי שפלוסר הוא יותר אובייקטיבי מקוק בנושא הזה. אני חושב שגם לקוק, כמו לכותבי ספרי הברית החדשה, יש סדר-יום משלו הכפוף לדוקטרינה הדתית שלו. לכן יש להעזר בחוקרים עצמאיים הבודקים לא רק את מה שכתוב במקורות אלא גם את איכות ומשמעות תוכנם.
2 במקום אחר הוא כתב (ואני מצטט מהזכרון) שאין לנו שום דרך לדעת אם באמת היה איש ששמו ישו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש