|
||||
|
||||
בכתבה במוסף סוף השבוע של ידיעות, על מרדכי ואנונו, נאמר שלפני שהוא פרסם את כל מה שהוא פרסם, הוא שלח לאחיו מכתב ובו כתב: "אני הולך לעשות מעשה, שאני יודע שהוא יפגע בכל המשפחה". ואנונו ניתק את עצמו מגורל המדינה בכך שעזב אותה, מהמורשת או ההקשר או איך שתקראו לזה היהודי בכך שהתנצר, וגם מגורלה של משפחתו, ויהיו הדעות על מעשהו של ואנונו אשר יהיו: בוגד או אדם שראוי לפרס נובל משום תרומתו לניקוי העולם מנשק גרעיני, עתידה של ישראל נמצא אצלו במקום נמוך בסדר העדיפויות שלו, בין אם אכן הוא אמר את מה שמייחסים לו, שמצידו "שתיגמר ישראל", ובין אם לא אמר, ובין אם תרומתו לשלום העולם אכן כוללת את השלום של האזרחים החיים בישראל (לפחות הסרת האיום על זיהום קרינתי על האנשים החיים בדרום, אם יפורק הכור), ובין אם לא. ואיך כל זה קשור לנושא של ביבי ומדיניותו הכלכלית? בסיסה של החברה הישראלית נבנה על סולידריות. לא שוויוניות, אבל סולידריות הכוללת רשת בטחון לחלש, קשר, זיקה כלשהי בין שכבת המנהיגים לבין טובת כלל הציבור, תהיה זיקה זו רעועה ככל שתהיה. אני לא רואה את מדינת ישראל קמה לו האידיאל שלה היה חיזוק העשירונים העליונים, חיזוק ה"מוכשרים". אני לא רואה את פליטי הארצות באים לכאן לו ידעו שלשם כך הם באים, אני לא רואה אותם מקריבים לשם כך את נפשם ונלחמים, לא בעבר, וגם לא בעתיד. ביבי, בצפצפו על כל עקרון של סולידריות, בדאגתו בעיקר ל"מוכשרים" כשהיתר מצדו ייהפך לאבק אדם, אבק עבדים (כולל הקשישים אשר נתנו את חייהם בבניית המדינה) איננו שונה מואנונו אלא בכך שלאחרון לפחות יש איזה אידיאל כלל אנושי. לביבי יש אידיאל קצת אחר, אשר בשמו הוא מוכן לרמוס מעמדות שלמים החיים כאן. אבל לאחד עדיין קוראים בוגד, ועושים תחרות יצירתית בשאלה איך להגביל את חירותו גם לאחר שישוחרר, את השני מחבקים גם קוראי "הארץ" אשר רק תמול שלשום ראו בו סכנה למדינה. ואנונו ניתק את גורלו מגורל הציבור שחי כאן, הוא לא התכוון לחזור לכאן מרצון, ומן הסתם גם לא יעזרו הרעיונות היצירתיים להשאירו כאן, והוא ימצא את דרכו לארץ אחרת. ביבי, כל עוד יוכל, יחיה כאן, תוך שהוא יקים כאן מובלעת עשיריה בלבד, אשר תהיה גם היא מנותקת מגורלו של רוב הציבור כאן. ובשורה התחתונה מה זה משנה איפה יחיו שוברי רעיון הסולידריות שהיה בבסיס הקמתה של המדינה, העיקר הוא הזין על מה שיהיה גורלם של השאר. באותו עיתון של סוף שבוע נכתב על עלייה של 17% במספר המבקשים להגר מכאן. זאת לא הגזמה. זה לא שהם כ"כ רוצים אמריקה, כמו שהם מבינים שכאן, אם הדברים יימשכו בכיוון זה, אפשר לסגור את הבסטה. אף אחד לא ימסור את נפשו תמורת מעמד העשירונים העליונים, כדי שרק הוא ייהנה בכבוד מהונה ומטובה של הארץ הזאת. שישארו חסידיו של ביבי לבדם, ויקימו להם צבא שכירים מפועלים זרים שיגן עליהם. זה סוף הציונות: מדינת עולם שלישי, אין מעמדות ביניים, רק עשירים מאד או אבק אדם, בלי לחם אבל עם שעשועי דיוידי. והפרחים לביבי. |
|
||||
|
||||
כמו ''זהירות, דמגוגיה שחוקה''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |