|
||||
|
||||
חזקה על בניזרי ששמע דבר או שניים בענין ממרן עובדיה יוסף. הרב יוסף נדרש לעסוק בשאלת האיש ההוא ב"יביע אומר" בתשובה לשאלה האם מותר ליהודי ירא שמים לכתוב תאריך לועזי(מנין הנוצרים) על מכתבים. כיוון שכך יצא הרב למחקר על הקשר בין התאריך הלועזי המקובל למחולל הנצרות יש"ו 1 (כך מקפיד הרב לכתוב את שמו). במחקרו זה במקורות ישראל גילה הרב כי קיימת אי בהירות במקורותינו על זהותו וזמנו של ישוע וסופו שנאלץ להעזר במחקרים היסטוריים חילוניים, הטוענים כי ישוע נולד 4 שנים קודם למקובל, בכדי לפסוק ולהכריע כי אין איסור להשתמש בתאריך הלועזי בימינו. לפי חז"ל הוא היה תלמיד דחוי של יהושוע בן פרחיה "שדחפו לישו בשתי ידים" 2 שחי 4 דורות קודם להלל, בתקופת המלך ינאי. כלומר ישוע מת הרבה שנים קודם לתאריך המקובל ללידתו אצל הנוצרים. העילה לשינוי/זיוף התאריך וקירובו לחורבן המקדש, היא להסביר את החורבן כעונש לעם ישראל על הריגתו. אלא מאי, שנמצא בתוספות הסיפור, שכאשר היו רואים בתקופת בית שני צורך שעה, היו חוזרים ללשכת הגזית לדון דיני נפשות 3 (אף בשנים הקרובות לחורבן) "כאותו מעשה שהיה". מהו כינוי הקוד הזה "כאותו מעשה שהיה"? שואל ועונה הרב עובדיה: *תליית יש"ו* 4. כאן תוהה המרן עובדיה הכיצד לא מתייחסים בעלי התוספות ליש"ו הקדום יותר, זה שהיה תלמידו הדחוי של הרב יהושוע בן פרחיה, ומסיק שמכאן האסמכתא לאומרים שהיו שני יש"ו, כאשר השני חי סמוך לחורבן והוא הנוצרי שהסנהדרין דנה אותו לתליה. 1 ימח שמו וזכרו. 2 סיפור מעניין הראוי למחקרי הרשכ"ג. 3 "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע, נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים, אילו היינו בסנהדרין, לא נהרג בה אדם לעולם; רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבים שופכי דמים בישראל." 4 הרי לך התלייה כדברי בניזרי, אם ליבוש או למטרה אחרת לא אדע. |
|
||||
|
||||
"דחפו בשתי ידיים" ראוי למחקר? הצחקת אותי. בדורות שצדיקים היו ממיתים ומחיים זה את זה כאילו הם משחקים Doom, היתה הדחיפה בשתי ידיים משולה ללטיפה רכה מאחרי אזניו של חמורו של בן-יאיר. |
|
||||
|
||||
סתם שיהיה קישור, סנהדרין דף מג. |
|
||||
|
||||
והסיפור עם יהושע בן פרחיה נמצא במסכת סוטה מז. |
|
||||
|
||||
רשע, לאחר שתקע רבי יהושוע ארבע מאות פעמים בשופר כדי להחרים את ישו תלמידו, אתה מבקש שיוותר לו כוח לשחק DOOM? |
|
||||
|
||||
תחליט כבר! תקע בשופר או דחפו בשתי ידיים? |
|
||||
|
||||
כמו בתל ארכיאולוגי, יש כאן שכבות שכבות. דחפו בשתי ידיים זו מטאפורה. תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיים 1. והכוונה שצריך לקרב כל אדם, גם חוטא, הגם שבזהירות וביקורתיות. אם תרצה אלמוני יקר, "חשדהו אך כבדהו". 2. 1 כנראה שרבנן התרשמו מהסיפור המקראי הזה ומסוגיית הענישה החינוכית הגלומה בו כלפי תלמידים ששרכו דרכם. אך לא מצאתי במקרא כי אלישע *ממש דחף* את גחזי, משרתו הסורר, לתעלה הקרובה למקום מגוריו. אלא קיללו אלישע שתדבק בו צרעת נעמן, (שר צבא מלך ארם) בו ובזרעו עד עולם. וגחזי אכן יצא מלפניו מצורע כשלג. 2 מתוך "הקוד האתי לאייל"- פרק נ"ב, תגובה לאלמוני תוקפני. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שזה פרק נ"ב ולא דף נ"ב? |
|
||||
|
||||
בטוח. יש רק חמישה דפים בכל פרק. |
|
||||
|
||||
אמנון ברזילי מראיין את פרופ' יהושע אפרון ב"הארץ" |
|
||||
|
||||
מענין. תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |