|
||||
|
||||
אני לא ממש ממלא את פי מים. אני חושב, שלפני שמדברים על פתרון צריך להגדיר (ולהסכים) מה הבעיה אותה הוא אמור לפתור, או במילים אחרות, מה המטרות אותו אמור אותו פתרון לשרת. בכל מקרה כל פתרון (מלבד ''גירוש'' או בריחה) לא יוכל למנוע באופן טוטאלי את הפגיעה באזרחים (משני הצדדים), ואני בספק אם יש פתרון שיכול להוריד את הפגיעה ביותר מסדר גודל, ולכן מבחן ההגנה המוחלטת הוא מבחן שנועד למנוע מקבלת פתרון (ותוך כדי כך לאפשר ל''גורמי הביטחון'' ולפוליטיקאים להאשים זה את זה ובדרך לקבל תקציבים וכוח...). אחרי שנצליח לבטל את המבחן הזה (כמו שהצלחנו ב''מאבקים'' בתאונות הדרכים, בעישון, או במחלות) נוכל לנסות להגיע למטרות שלנו (אותן צריך להגדיר ועליהם צריך להסכים). לדעתי, אחת המטרות החשובות ביותר צריכה להיות דמוקרטיזציה (של ישראל בקונטקסט הזה, אם כי בקונטקסט יותר רחב, הדמוקרטיזציה צריכה להיות מטרה של האנשות כולה...), ומכן נובעת התנגדותי לדרכך כמו גם לדרכם של מר אנשלוביץ ומר קלטי. מובן שהדמוקרטיזציה היא אמצעי לשיפור מצבם הכלכלי חברתי אזרחי של האזרחים. האופציה הסבירה ביותר לדעתי, ואני יודע שאני במיעוט (באייל ובציבור), היא לנסות להגיע להסכם הפרדה (אפילו זמני) כלשהו עם מנהיגים נבחרים של הפלשתינאים, (בגלל שאני לא רואה את הרחבת גבולות המדינה כמטרה, אני לא חושב שנסיגה משטחים כבושים היא ''ויתור'' אלא רווח לנו כמו גם להם), תוך כדי נסיון להגיע למצב שיווי משקל תוך תקופה של כשלושים שנה (בהם שני הצדדים חיבים לדעת שיהיו מספר לא קטן של אזרחים פגועים) ואז, אני מקוה, יחל תהליך דמוקרטיזציה בשתי המדינות. כמובן שבשביל פתרון כזה חיבים שני העמים אורך רוח אותו הם לא השכילו להפגין עד עכשיו (דרך אגב, ליהודים היה הרבה יותר סבלנות בתחילת הציונות), ולנסות להבין דברים גם ללא שימוש בכוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |