|
||||
|
||||
נו, ואם סתם תרצי משהו, אלוהים לא ידע? הוא יודע שאת רוצה. למה הוא צריך שתתפללי בשביל זה? הוא גם יודע אם את מאמינה בו או לא, או אוהבת אותו או לא, אז בשביל מה הוא צריך הוכחות? די קטנוני האלוהים הזה שלך. אני מבין לבקש משהו מבן-אדם, כי בן-אדם הוא לא יודע-כל. אם אני מחזיק בקבוק קולה ואת רוצה לגימה, אני לא אוכל לדעת על כך, ולכן את צריכה לבקש ממני לגימה, כדי שאוכל להכניס את פריט המידע הזה לשיקולים שלי ולהחליט אם אני רוצה לתת לך לגימה או לא. אבל אלוהים מעצם הגדרתו, יודע אם אני רוצה לגימה או לא. לכן, לבקשה עצמה לא צריכה להיות משמעות עבורו בקבלת ההחלטה. אני לא מדבר על חרטה (גם אז, אגב, אלוהים יודע אם אני מתחרט או לא, ולהגיד את זה בקול זה מיותר). אני מדבר, למשל, על מצב שמישהו שוכב על ערש דווי בבית חולים, וקרוביו וחבריו הולכים להתפלל לשלומו. אלוהים יודע שלאנשים הללו אכפת מהאיש הגוסס. הוא יודע שהם רוצים שהוא יחיה, הוא לא צריך שהם יתפללו כדי לדעת את זה. התפילה שלהם לא אמורה לשנות שום דבר בשיקולים שלו. אז למה שמישהו יחשוב שתפילה תועיל כאן במשהו? |
|
||||
|
||||
"התפילה שלהם לא אמורה לשנות שום דבר בשיקולים שלו." כאן אתה מניח שאתה מבין מה הם השיקולים של אלוהים. זו הנחה בעייתית. איך אפשר לדעת מה השיקולים של יודע כל? ייתכן שאלוהים לא מעוניין במה שאתה רוצה אלא במה שאתה עושה. יש את הבדיחה הישנה על הקמצן שמילא פתק "הלוואי שאזכה בלוטו" ושם בכותל, ואלוהים שואל "איך הוא יזכה אם הוא לא מילא?" אולי אלוהים רוצה ש*תעשה* משהו כדי להצדיק את הרצון שלך. יש גם הרבה אנשים שמחזיקים בקבוק קולה ויודעים שהחבר שלהם רוצה לגימה, אבל עד שהוא לא יבקש הם לא יתנו לו. נכון, אפשר להגיד שיש להם חרא אופי, אבל מי אומר שלאלוהים לא? |
|
||||
|
||||
נכון, אני צריכה לבקש לגימה כדי שתדע שאני רוצה אחת, אבל יש עוד משמעות לבקשה שלי: אני מבקשת גם כדי שתשקול אם להסכים או לא, נכון? אלוהים יודע שלאנשים הללו אכפת מהאיש הגוסס (לא צריך להיות אלוהים בשביל להבין את זה), הוא לא צריך שהם יתפללו כדי *לדעת*. הוא יודע הכל. התפילה היא ביטוי של הרצון הזה. תחשוב על זה: לו היית אדם מאמין, והיית בצרה, למי היית פונה? מן הסתם לכל מיני אנשים שיכולים לעזור- ולאל שברא אותך, שיכול לעשות הכל. מה שאני מתכוונת להגיד, זה שהתפילה היא לא בשביל שאלוהים ידע, אלא (לדעתי הלא מלומדת) בשביל שנביע את האמונה שלנו, נאמין שהוא יכול לעזור ונבטא את זה. היא מבטאת את הקשר בינינו לבינו (כמובן שהתפילה לא עשויה רק מבקשות, אבל זה כבר משהו אחר). |
|
||||
|
||||
טוב, סתם בגלל שזה עלה בדעתי: מה שדובי אומר הוא שאלו אמונות תפילות (כך!). |
|
||||
|
||||
כמובן שבדת מונותאיסטית מופשטת, שום אקט פולחני (בפרט תפילה) לא נועד להשפיע על אלוהים, לרצות את אלוהים, או לתקשר אם אלוהים בכל צורה שהיא (עם זאת, סביר להניח שהיו וישנם כאלו שמאמינים שזה כן כך). הדבר היחיד שפולחן יכול להשפיע עליו זה האמונה של מי שמבצע את הפולחן. והמטרה של הדת היא "להדגים" (בצורה כזו או אחרת) שזה "טוב" להאמין וכי יש לכך השפעה "טובה" הן בעולם הפיזי הזה, והן מחוצה לו (במובן כזה או אחר). מן הסתם הקטע הבעייתי זה אותה "הדגמה". ועכשיו מישהוא ישאל "אז למה כתוב: ויעשה הטוב בעיני ה'?". |
|
||||
|
||||
האם היהדות היא דת מונותאיסטית מופשטת? לא בעקרון, אלא בפועל? זה אידיאל נחמד, אבל לא הייתי אומר שהיהדות של אלה שמבקשים ברכות מהבבא סלי ושות', או של אלה שמחכים שהרבי מילובביץ' יקום מקברו, יותר תואמת לאידיאל הזה מאשר דתם של היוונים העתיקים. למעשה, הפילוסופים היוונים היו הרבה יותר קרובים לאידיאל הזה מאשר לא מעט "יהודים מונותאיסטים" של ימינו אנו. |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל היתה פה שאלה עקרונית - למה תפילה מכל סוג שהוא זאת לא אמונה תפלה. ולגבי הדת של היוונים העתיקים - למיטב ידיעתי המוגבלת, זו דוקא היתה דת מאוד לא מופשטת (איפשרה השפעה פמבני האדם לאלים ולא רק להפך), ובטח שלא כל הפילוסופים היוונים קיבלו אותה או האמינו בה באותו אופן. |
|
||||
|
||||
שאלה על תפילה שלא מצאתי לה אכסנייה הולמת יותר: מישהו יודע מה עושה המתפלל המוסלמי עם שלושה בקבוקוני שמן? (מוזכר אגב-אורחא בכתבה של דאה הדר ושחר סמוחה על העצורים בגוואנטנמו: |
|
||||
|
||||
אולי זה קשור לדיון 1325 |
|
||||
|
||||
:-) רשע... חשבתי לכתוב "אפשר להימנע מהבדיחות הצפויות", אבל ויתרתי. וברצינות? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |