בתשובה לאלון עמית, 25/02/04 2:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שלא תיפול מהכיסא אם אני אכתוב שיחס שלילי לנקביות הוא לא יחודי ליהדות, ובכל זאת. מהמעט שבמעט שאני יודע, נראה לי שלמרות כל הסלטות הלוגיות בהן מנסים לתרץ את היחס הזה לנקביות ולנשיות, קשה להתכחש לעובדה שהדת מביטה באישה=נקבה בתערובת של אימה, אדנות, שאט נפש ויראה (תרתי משמע). הציטוט הבא מתוך צוואת הבעל שם טוב קשור ישירות לדרישה [המחפירה] להפרדה מינית בין נוסעי אוטובוס (ולצורך הדיון, אני לא רואה הבדל מהותי בין אוטובוס שמופעל על ידי חברה ציבורית או הסעה במיניבוס פרטי): "...כך בעולם הזה צריך אדם אשה בשביל עבודת הבורא לזכות לעולם הבא, ואם יניח עסקיו ויהרהר אחריה יש שטות גדול מזה [זה גורם להישתטות גדולה], וימאס אותה. כי אם רואה אשה נאה יחשוב הלא הלובן הוא מזרע האב והאודם הוא מזרע האם, דם עכור שהם סרוחים ומאוסים.." וכו הלאה וכו הלאה. הקשירה בין האישה לבין שמות תואר כמו "סרוח", "מאוס", "עכור" וכו' הוא מהותי ועמוק יותר מאשר סתם מיזוגוניות פשוטה. נדמה לי שכבר היוונים (והמצרים?) ראו בחומר מהות נקבית נחוצה מצד אחד, אבל שצריך לשאוף להשתחרר מעולה מצד שני. [יתכן] שהראיה הזו התגלגלה ליהדות, כמו למשל בדברים שכתובים בספר "פרקי דרבי אליעזר", מדרש מהממאה התשיעית-עשירית: העפר הוא הנקבה, ובדומה לארץ שניהם מתנהלים לפי חוקי הטבע שנגזרו על ידי האלוהים. כמו שמוציאים מהאדמה לחם ויין לשמח לבב אנוש, כך כשאיש בועל את אשתו היא נדמית לארץ שצריך להזריע בה זרע. העפר הוא המהות העכורה המהווה מרכיב עיקרי של האדם, זאת בניגוד לחלק הנעלה והזך שהיא הנשמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך רון, אבקש לעיין במקורות שאתה מצטט לבד בספריית ביתי, אז כאשר אתה כבר מביא לנו את מדרש "פרקי רבי אליעזר" ציין פרק מדויק, כנ"ל לגבי צוואת הבעל שם טוב. אני כמעט בטוח שאתה עורך את הדברים כרצונך ובהתאם להשקפת עולמך. כי איך שאני מכיר את המקורות מקרוב, ואני בהחלט לא מכיר הרבה, אין זהו הניסוח המתאים או הקונטקסט המלא של הדברים. ואם כבר כה חביבים עליך מחקרי ההשוואות בין-תרבותיות למיניהם, תועיל לעיין בספרו של ד"ר אבי ויינרוט, "פמיניזם ויהדות" (בהוצ' ידיעות אחרונות, 2001) ובספרו של הפרופ' יהודה לוי, "איש אישה ומשפחה - מודרנה מול מסורת, שיחרור מול חירות" (בהוצ' ספריית בית אל, 2001), לפני שאתה בא להכפיש את היהדות ביחס שלילי לאישה. שהרי גם אם נכונים הם הדברים המצוטטים על ידך (ומבחינתי אינם נכונים עד שתמציא לנו את המקור המדויק שלהם) 1, הרי שאוכל להציג בפניך עשרות (!) מקורות פמיניסטיים שנכתבו ונהגו על ידי חכמי ישראל, עוד בטרם הפמיניזם החברתי חשב להיוולד לו במערב. מקור אחד כבר הבאתי כאן מדברי רבינו דון יצחק אברבנאל במישור הסמלי: תגובה 200236. רוצים עוד? ---------- 1 ולא אתפלא אם ינקת אותם מאתר "חופש" המשוקץ או מחוברות ההסתה של מר ידען היודע-הכול, יש לו חוברת בנידון. מאיפה אני יודע? בזמנו הוא שלח לי אותה, וב"אמניר" כבר עשו ממנה נייר טואלט... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |