בתשובה לעדי, 24/02/04 18:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה הבאמת מעניינת בכל הסיפור הזה הוא מה קרה לאותו חרדי פרה-היסטורי ש*כן* היה בקרבת נשים ו*כן* הביט בהן ו*לא* היה בהפרדה מלאה מהן, ואיזה דברים הוא עשה, שטורחים לבסס את ההפרדה המוחלטת הזו. האם הוא השתגע, חטף מאות נשים למרתפו, אנס אותן ורצח אותן באכזריות? או שמא לא עמד בקרבת הנשים אליו וזינק מגשר? האם נוכחות נשים גרמה בימים עברו לחרדים לאכול את זרועותיהם מרוב חוסר שליטה ביצר? האם הם הורידו את בגדיהם ואוננו בפומבי למראה נשים? באמת, אני לא מסוגל להבין מהו אותו חטא קדמון של האבות שבגללו ההפרדה הזו נאכפת בקפדנות כה רבה. הדבר מחריד עוד יותר כשאני חושב על כמות הנשים האדירה שאני בא איתה במגע מדי יום - והרי אני איני שונה מאוד מהחרדי הממוצע. אולי האסונות שמתרגשים עליו למראה הנשים עומדים גם להתרגש עלי! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בדיוק אותם "אסונות" שעלולים להתרגש עליך - מבטים, אח"כ דיבורים, ואם יש משיכה הדדית – אפשר להמשיך עוד (קפה, למשל, או מה שזה לא יהיה שאתה עושה בסיטואציה כזו). סוציולוגיה בגרוש: מוסד המשפחה המסורתית, הוא מבסיסי הדת, ועירעורו (ע"י הגדלת שיעור הגרושין, למשל) הוא ערעור הדת. ההפרדה, המצמצמת את ההזדמנויות לפזול החוצה, באה לשמר מוסד זה <הכנס כאן בדיחה על חיים במוסד> וכך לתרום לשימור הדת. ההפרדה בין המינים, כמו כל שאר המנהגים היחודיים לחברי קבוצה כלשהי, יוצרת מובחנות של החברים בקבוצה מהחברה החיצונית ועשויה לשמש כמקור ל"גאוות יחידה" – שתתרום למוטיבציה לשימור אותה מובחנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי (וזאת לא דעת יחיד) ההקצנה החרדית היא תגובה על האתגרים שהעולם המודרני מעמיד בפניהם. לא קל להמשיך להסתגר בגטו הרעיוני שלך כשכל ציפור על העץ מצייצת לך זמירות חדשות. ראית פעם שושנת ים מתכווצת כשגוף זר נוגע בה? זהו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |