|
כמעט, אך לא מדויק. האפשרות לסגור תיק 'מחוסר עניין לציבור' קיימת בשלושה רבדים: קצין משטרה יכול לעשות זאת על רמה מסוימת של עבירות, טרם העברת תוצאות החקירה לפרקליטות (בד"כ תלונות במסגרת סכסוכי שכנים וכו'), פרקליטי מחוז רשאית לעשות זאת ביחס לכל עבירה לפני הגשת כתב אישום, והיועץ המשפטי לממשלה רשאי לעשות זאת בכל שלב טרם שאסם הורשע ע"י בימ"ש. האבסורד הגדול הוא, שלשופט הדן בתיק אין שום סמכות מקבילה, ותיק שלא בוטל כאמור, חייב להידון במלואו ויפסוק רק עפ"י החוק (איני נכנס כאן לפרשנויות, הקלה בענישה וכו'). לגבי העניין המוסרי, אין בחוק שום הפניה לעניין זה, או לכל הגדרה אחרת של מהו 'עניין לציבור'. הרעיון היה להשאיר שיקול דעת למקרים חריגים, שמטעמים מגוונים לא ראוי 'ללכת עד הסוף' להרשעה. המקרה המפורסם ביותר שמעורר את הבעייתיות של 'חוק נזיל' הוא דווקא משנות ה- 50, כשחיים כהן כיועץ משפטי אמר שכל תיק ביחס לעבירת משכב זכר (עד לא כל כך מזמן עבירה פלילית בארץ), יזכה אוטומטית להתערבותו תחת סמכות זו. בעצם, בפעם הראשונה היועץ המשפטי שינה את החוק בלי להפריע לכנסת לישון בשקט...
|
|