בתשובה לאלון עמית, 23/02/04 22:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקרה הפרטי של ''פעמונים צינוריים'' למוזיקה יש באופן מובהק מבנה, לא שונה בהרבה ממוזיקה אינסטרומנטלית כללית. המבנה לא חייב להיות ברור למאזין (שוליית הקוסם או פרק סונטה) אלא יכול להיות מופשט, (ברהמס) מעורפל, (שוסטקוביץ', דביסי) לא אסתטי, או לא מעניין. ממוזיקה, שאין לה מבנה שאני יכול לתפוס, אלא שנשמעת כמו צלילים באורך ובגובה אקראיים, אני אתקשה מאוד להנות. יתכן כמובן שיש לה מבנה, אבל לא כזה שאני יכול להבחין בו. אותו הדבר נכון גם למחול מודרני. אם אני לא מצליח למצוא את הקשר בין סדרת התנועות של הרקדנים ו''להבין'' מה בכלל הם עושים על הבמה, אני לא אצליח להנות מההופעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. מעניין אם, כמו במוזיקה, אפשר ''להתרגל'' או ''ללמוד לקרוא'' את מה שנעשה על הבמה, ופתאום זה ייראה יפה. מה שאתה מתאר נשמע לי קצת כמו מה שהרגשתי בשנים הראשונות כשניסיתי לשמוע ג'אז (בי-בופ) - לא הבנתי מה רוצים ממני. אח''כ התרגלתי... (אבל בירה ויין, למשל, אני לא אוהב עד היום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר הרבה אנשים שכן אוהבים בירה ויין. עדיף להפריד ביניהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |