|
||||
|
||||
ספרים שמשקפים ערים: לתל אביב יש הרבה כאלה (אפשר להתחיל פה רשימה ארוכה), לירושלים יש קצת פחות ולחיפה יש... הספרים של יהודית הנדל? |
|
||||
|
||||
אל תשכחי את סמי מיכאל, ''חצוצרה בואדי'' ועוד. |
|
||||
|
||||
הממ. טוב, נכון. ונדמה לי שגם החלק הראשון של ''בגוף אני מבינה''. לא חותמת על זה. |
|
||||
|
||||
חביב, דווקא. ''זרם תודעה'' יעני, כלומר די מעט סימני פיסוק, אבל איכשהו באמת קריא ונחמד (לפעמים שיטת הכתיבה הזו סתם מעצבנת). אני לא באמת זוכר כמה חיפה ''חשובה'' שם, אבל מסתבר שזכרתי שזה בחיפה, אז משהו נכנס. אני לא זוכר כמעט כלום מהספר. |
|
||||
|
||||
הספר "קרית ארבע", שנדפס בירושלים "בדפוס המשובח של השותפים הר' אג"ן ויצחק גאשינצקי וקאמפ" בשנת תרל"ו, היה הספר הראשון שצונזר בירושלים, לפחות מאז גנז חזקיהו מלך יהודה את "ספר הרפואות". כך מתחיל דב גניחובסקי את הפרק הראשון בספר היפה הזה. את הספר הוא מסיים בהתנצלות: ספר זה נולד במקום הראוי לו, ב'בוידעם', ומעשה שהיה כך היה...אך אל יהיו הדברים קלים בעיניכם. כתיבת סיפורים הנוגעים בתולדות ירושלים ואנשיה עלולה אף להיות מסוכנת. |
|
||||
|
||||
האם הוא מסביר מדוע מסוכנת? |
|
||||
|
||||
וודאי. ''אין כירושלמים ערים לעירם...קנאים נלהבים''. |
|
||||
|
||||
טוב, כנראה שהייתי צריכה לקרוא את דוב גניחובסקי לפני שקראתי את הספר הזה... :) |
|
||||
|
||||
לב תל אביב של נתן שחם מחזיר אהבות קודמות של יהושע קנז שירת הסירנה של עירית לינור עיר קטנה ואנשים בה מעט של נחום גוטמן |
|
||||
|
||||
אוי, זו רשימה ארוכה מאוד, וזכרוני דל מאוד. זכרון דברים של יעקב שבתאי (כמובן), ועוד ספרים שלו. ללכת יומם ולילה - משה אופיר (ספר חדש של סופר צעיר, ומומלץ). נדמה לי שכל הספרים של לימור נחמיאס. וגם ספר הקאלט ''יומולדת שמח נוח'' של נועם זיו. |
|
||||
|
||||
יו, אני שמחה לשמוע שעוד מישהו אהב את "ללכת יומם ולילה". לי יש אותו עם הקדשה אישית (ורומנטית להפליא) של המחבר... יום אחד זה יהיה שווה הרבה! |
|
||||
|
||||
עוד הרבה אנשים אהבו, אני חושבת. למרות שאין להם עותק חתום :-) |
|
||||
|
||||
את בטוחה? כי על המדף שלי נמצא.. כן, כן.... רק שמזכרת כזו מאיש כזה אני לא מתכוונת למכור. להתגאות בה- זה כן! אני חוזרת אל הספר הזה כל פעם מחדש. הוא קסום בעיני. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי שאני אמכור? יום אחד אני פשוט אצטרך לקנות כספת, זה הכל. |
|
||||
|
||||
וממש לא צריך למהר לקרוא את אחוזת דג'אני של חילו. גם הספרים של אהרון מגד ספוגים בניחוח תלביבי ישן, החל מחדווה ואני, עבור בהיינץ היינץ ובנו והרוח הרעה, הגמל המעופף ודבשת הזהב, ואחריהם. |
|
||||
|
||||
היינץ ובנו מתרחש במושב. |
|
||||
|
||||
אני זוכרת שהיינץ גר באותו בניין בתל אביב מהספר דבשת הזהב של הגמל. תמיד חשבתי שהוא רוכב על האופניים לרמת השרון איפה שהיו הכוורות שלו. |
|
||||
|
||||
הוד השרון. |
|
||||
|
||||
זוכרת באיזה רחוב? (את הגמל קראתי לפני שנים רבות, את היינץ עדיין לא). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |