|
||||
|
||||
הרעיון של כפיית ערכי העולם הנאור על הפרימיטיבים אינו חדש. מי זוכר היום שהמטרה המוצהרת של כניסת צבאות אירופיים לאפריקה בתחילת המאה ה- 19 היתה חיסול סחר העבדים? איכשהו, אחרי שהאיזור נכבש, התברר שאנשי המערב הנאור היו מעונינים בניצול חומרי הגלם מאשר בחינוך המקומיים. והפלא ופלא, הילידים סרבו להיות אסירי תודה ובסידרה של מלחמות גרשו משם את מיטיביהם. באשר לערכי המערב: מבחינת הממשלות, חופש הדיבור והפלורליזם, נועדו תמיד לאזרחי המערב, לא לשאר העולם. לארה"ב אף פעם לא היתה בעיה להפיל משטרים דמוקרטיים שלא מצאו חן בעיניה ולהחליף אותם בדיקטטורות ידידותיות. ב- 1953 אירגנו ארה"ב ובריטניה הפיכה צבאית והפילו את המשטר הפרלמנטרי באיראן, והעלו במקומו משטר מלוכני דיקטטורי. ב- 1973 נרצח הנשיא הנבחר של צ'ילה, סלבדור איינדה, בהפיכה שנתמכה ע"י ארה"ב, ואת השלטון תפס אוגוסטו פינושה, שהפך את מדינה בעלת מסורת דמוקרטית ארוכת ימים לדיקטטורה. לאחרונה, הביעה ממשלת ארה"ב תמיכה בניסיון ההפיכה הכושל בוונצואלה, גם כן תוך ניסיון להפיל ממשלה נבחרת בכוח הזרוע. אין ספק שבמדינות המערב התפתחו מערכות חוקתיות ופוליטיות שמבטיחות את זכויות האדם לאזרחיהן באופן מוצלח בהרבה מאשר ברוב שאר העולם. אבל זה לא פוטר אותן מאחריות לנזק שהן גרמו לאזורים אחרים בעולם. הדרך לשנות את העולם הוא לא בכוח, אלא ע"י דוגמא. כשארה"ב תפסיק להתנהג כמו דמוקרטיה בבית ומשפחת מאפיה בחוץ, אפשר יהיה לדבר על התפשטות הדמוקרטיה בעולם. כמו שהדברים נראים היום, קשה להאשים את תושבי העולם השלישי כשהם מתייחסים בחשדנות לכוונות המערב בכלל וארה"ב בפרט. |
|
||||
|
||||
טוב, אני חולק על כל מה שכתוב בתגובתך. אפילו על מה שנכון. "מניעת סחר העבדים" לא היתה המטרה העיקרית, אפילו לא המוצהרת, של הנוכחות המערבית באפריקה, בשום תקופה. המטרות היו במוצהר כלכליות ומיסיונריות. הדוגמא שהזכרת היתה חריגה במקרה הטוב. המלחמות כנגד האירופים – למשל הבריטים, נבעו כמעט תמיד מהסתת גורמים חיצוניים (הסוביייטים למשל) ובכל המקרים הביאו שלטון עצמי לתרבויות שעוד לא היו מוכנות לכך. התוצאות, עד היום, עלו בחייהם וברווחתם של מיליוני אפריקאים. לגבי "לארה"ב אף פעם לא היתה בעיה להפיל משטרים דמוקרטיים...": זה כמובן מופרך, למרות שהפך לאמונה רווחת בחוגים הפוסט-הומניסטיים. למעט מקרים מועטים, לא ניסתה וכשנסתה לא הצליחה ארה"ב להביא לשלטון ע"י בובות מטעמה. אתה מתבלבל כנראה עם ברה"מ. גם לגבי צ'ילה, שם דבריך מדוייקים, לא ארה"ב הפילה את איינדה, אלא צבא צ'ילה. החשש האמריקני גם אם במקרה זה היה הוא מופרז, היה בעיקר שהסוציאליזם הצ'יליאני מהווה נדבך נוסף בנסיון ההשתלטות הרצחני של האימפריאליזם הסובייטי, שעלה עד אז בחייהם של עשרות מיליונים (בתוך ברה"מ וכן בסכסוכים שיצרו וקידמו הסובייטים ברחבי העולם). כזכור לך הגיע הדבר כמה שנים קודם לכן לכדי הצבת טילים גרעיניים מול חופי ארה"ב. לגבי אירן, התמונה שונה מעט מזו שציירת. ארה"ב ובריטניה היו אלו שקידמו את אירן במשך כל המאה שעבר למודרניזציה, חופש ושגשוג כלכלי, ככל יכולתן. אפילו לאחר כיבושה במלח"ע השניה, לאחר שלא איפשרה היא העברת אספקה לברה"מ עקב אהדתה לגרמנים, נסוגו הן ממנה באופן מיידי, כפי שהתחייבו עם הכיבוש. מי שהמשיך לכבוש חלקים ממנה, תוך שיסוי קבוצות אוכלוסיה בצפון במדינה, למרות שהתחייב לסגת עם תום המלחמה, היה ברה"מ. היא דרשה זיכיונות על הנפט בשטחי הכיבוש בתמונה לנסיגה. הפרלמנטר שלך – מֻצַדֶק, לקח את השלטון ב53' ע"י הפצת שנאת זרים. ארבע ימים לאחר שהבריח הוא את השאה הוא הודח ע"י ההמונים שעלו על ארמונו ונעזרו בצבא, לאחר שתבע מצדק לעצמו סמכויות של דיקטטור ואחרי ששיתק הוא את עיקר יצור הנפט באירן בתקופה שלפני כן. לכשחזר השאה הפעילו עליו בריטניה וארה"ב לחץ כבד בנושא זכויות האדם, לחץ שאולי הביא בסופו של דבר לנפילתו. לגבי וונצואלה, איני מכיר את המקרה, אך נראה לי שהבעייה נמצאת במקום אחר. ראה למשל את http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=11 , את http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=43 ואת http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=42 . בינתים, נייד את התאוריה האדומה שלך, מבלי לפרוץ את שחור מסגרות השיח התקין, או להתעמת חלילה עם תכול העובדות ב http://mirrored.flabber.nl/dodge/ . אני הגעתי ל24 שניות! אה, ואם תעבור בסאן פרנסיסקו (לא רחוק ממך), זכור לשזור איזה פרח בשערך (: |
|
||||
|
||||
צ"ל: כזכור לך הגיע הדבר כמה שנים קודם לכן *כמעט* לכדי הצבת טילים גרעיניים מול חופי ארה"ב. 13 שניות אחרי 7 נסיונות, ואז נשבר לי. |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון. מhttp://64.21.33.164/CNews/y98/may98/04e4.htm התרשמתי שהם כן הגיעו לשלב ההצבה, אך יתכן שזה דורש בדיקה נוספת. |
|
||||
|
||||
אה, אולי צדקת דווקא. לא ידעתי. |
|
||||
|
||||
היו בקובה טילי "לונה" סובייטים המיועדים לשיגור ראשי נפץ גרעיניים, את זאת גילו האמריקנים בצילומי אוויר וזה מה הוביל למשבר. המהירות שבה התפרץ העימות נבעה מהחשש האמריקני שהטילים יהיו מבצעיים תוך זמן קצר. אולם, המצב היה עוד חמור ממה שהעריכו האמריקנים באותה עת. רוברט מקנאמארה, שר ההגנה בממשל קנדי, סיפר מאוחר יותר: "רק אחרי 29 שנה נודע לנו, שבאותה שעה, היו לסובייטים 170 ראשי נפץ גרעיניים בקובה; 90 מהם נועדו לשימוש נגד כוח פלישה אמריקני, והיתר כוונו לאזורים העירוניים של החוף המזרחי האמריקני." |
|
||||
|
||||
תיקון לקישור האחרון: http://www.tablajatekos.hu/00004/20sec0.html . |
|
||||
|
||||
ההגנה שלך על מדיניות ארה"ב, מתועבת ככל שתהיה, חד-צדדית, עיוורת ולא נכונה ממש כמו מגיני הגוש הקומוניסטי או הפונטמנטליזם האיסלאמי שכנגדם אתה יוצא. מדיניות ארה"ב במלחמה הקרה היתה תמיכה בכל משטר שמרני, רודני ועריץ ככל שיהיה כנגד הפרנויה הקומוניסטית מתוך תפיסה של משחק סכום אפס. לכן הCIA התערב בעניניהן הפנימיים של מדינות שונות ,ביחוד בעולם השלישי, ממש כמו ברה"מ. היא תמכה למשל במשטר הגנרלים היווני שנהג לענות את קורבנותיו והתנגדה למימשל החזית הלאומית בצ'ילה בראשותו של איינדה שהורכב מכמה מיפלגות ולא היה קומוניסטי או תומך בברה"מ. היא התנגדה להפיכה בקובה שנעשתה כנגד מימשל מושחת הכרוך באינטרסים שלה, ניסתה לפלוש לאי במסווה מגוחך של פליטים וכך דחפה את קובה לזרועות ברה"מ והביאה את איום הטילים והמלחמה הגרעינית על ראשה ועל כל העולם. במדינה פרימיטיבית המתבססת על חקלאות שרוב אוכלוסיתה איכרים בורים היא ראתה איום קומוניסטי, הקימה בה מימשל בובות והסתבכה במלחמה אוילית ומיותרת שממנה בקושי יצאה. בימי רייגן פלשה ארה"ב לגראנדה כנגד סיוע קובני של רופאים וטכנאים (ולא חיילים). מימשלו הגדיל לעשות כאשר לא בחל בעסקים עם איראן החומניסטית כדי להסוות את פעילותו כנגד מישטר בניקארגואה שלא היה לרוחו. ראוי לציין שתפיסתה של ארה"ב הייתה שגויה - ההתנגדות למשטרים שבהם תמכה באה מסיבות פנימיות בכל מדינה ומדינה שלא היה להן דבר וחצי דבר עם המלחמה הקרה. במאמר מוסגר, זה נכון גם לגבי קריסת הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. |
|
||||
|
||||
"במדינה פרימיטיבית המתבססת על חקלאות שרוב אוכלוסיתה איכרים בורים היא ראתה איום קומוניסטי, הקימה בה מימשל בובות והסתבכה במלחמה אוילית ומיותרת שממנה בקושי יצאה". קרי? |
|
||||
|
||||
וויאטנם. |
|
||||
|
||||
תודה. שכחתי לרגע. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר היטב את הרקע של כל המקרים אותם אתה מתאר ועד כמה נהגה ארה''ב בחוכמה בהם ויתכן שלאחר בחינתם נוכל להסכים בעניינם, אך לגבי אלו אותם כן בדקתי (כולל ויטנאם וקובה), נהגה ארה''ב באופן שגוי פחות ממה שנהוג לחשוב. אך נראה לי שאנו חלוקים באופן עמוק על עוצמת הזוועה והאיום הקומוניסטיים שלדעתי אכן הצדיקו גישה של אסור לקחת סיכונים לאחר שאלו כבר התממשו במחיר חייהם של עשרות מיליונים וחירותם של מאות מיליונים נוספים, כמעט בכל מקום בו כבש הוא לבבות. |
|
||||
|
||||
מוסדק הודח בידי האמריקאים לאחר הלאמת חברת הנפט האנגלו-איראנית שהיתה בבעלות הממשלה הבריטית וניצלה עובדים איראנים ללא תנאים וללא זכויות. לאחר עליית הרפובליקנים לשלטון ב1953 שיכנעו הבריטים את האמריקאים שמישטרו של מוסדק מהווה סכנה קומוניסטית ובכך הביאו את שלטונו הרודני של השאה לאיראן, דבר שגרם למהפכה החומניסטית כעבור שנות דור. הכל מסופר בפירוט בסיפרו של סטיבן קינזר 'כל אנשי השאה' שהומלץ בתגובה 307941 . |
|
||||
|
||||
זה מה שכותבים ב"כיוונים". "זה כמובן מופרך, למרות שהפך לאמונה רווחת בחוגים הפוסט-הומניסטיים. למעט מקרים מועטים, לא ניסתה וכשנסתה לא הצליחה ארה"ב להביא לשלטון ע"י בובות מטעמה. אתה מתבלבל כנראה עם ברה"מ." כבוגר "כיוונים", פייפס, דורון ואחרים ברור מקום החינוך שלך. כמעט לא היתה הפיכה באמריקה הלטינית בה לא היתה לארה"ב יד. תתחיל מקריאה באתר הזה: http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/index.html#Latin... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |