|
||||
|
||||
אם וולפרם מוצא מודל מתמטי שיחזה האם אדם מסויים משתמש בעותק לא חוקי של ''מתמטיקה'', אני אשלם לו על העותק שבידי... תוכנה מדהימה דרך אגב. לא ידעתי דבר וחצי דבר על האיש שמאחוריה. |
|
||||
|
||||
לוולפרם מגיע המון קרדיט על Mathematica, אבל לא רק לו - היה שם גם אחד בשם Grayson, אם אני זוכר טוב, שאחראי להרבה מההצלחה של המערכת. יש הרבה מתמטיקאים שאין להם כל צורך או עניין בתוכנות מחשב דוגמת Mathematica. לעומתם יש כאלה המשתמשים בתוכנות כאלה לא מעט כ"מעבדה", סביבה לבדיקת השערות וניחוש תופעות. לעיתים יש לתוכנות כאלה אפילו תפקיד בהוכחת משפטים, והתפקיד הזה הולך ומתפתח. דוגמא מעניינת יש במאמר הזה: שאין צורך להבין אותו כדי להתרשם ממה שקורה שם בעמודים 23-24, למשל. וולפרם הוא תומך נלהב של "המחשב כמעבדה", ואחד המסרים הכי ברורים וסבירים בספרו הוא ההיבט הזה של שימוש בתוכנות מתמטיות. זה מצחיק איך שיש לאנשים נטייה לפתח רגשות חזקים לתוכנה החביבה עליהם, ורגשות חזקים אף יותר נגד התוכנה המתחרה. גם מתמטיקאים צריכים לריב על משהו, ותוכלו למצוא ויכוחים על Mathematica מול Maple סוערים לא פחות מ-Linux מול Windows או PC מול Mac. |
|
||||
|
||||
מה הן עושות ש-MatLab לא? |
|
||||
|
||||
עקרונית, ההבדל הוא במטרות ובדגשים. ב-Mathematica ו-Maple יש דגש רב על חישובים סימבוליים, למשל, ולפחות ב-Mathematica יש מקום חשוב לשפת התכנות הפונקציונלית-רקורסיבית. ייתכן שכיום ב-Matlab יש את זה גם, אך כיוון שהשתיים הראשונות הפכו פופולריות יותר בקרב מתמטיקאים עיוניים, נוצרו גם מספר רב של חבילות ייעודיות העוסקות ביישומים מתורת המספרים, לדוגמה, וכך הפערים מנציחים את עצמם. Matlab, מסורתית, היא מערכת הנוטה למתמטיקה שימושית ואפליקציות הנדסיות, עם דגש רב על חישובים נומריים מהירים: היא מוגדרת כסביבה ל"technical computing". אישית, השתמשתי בעבר ב-Matlab בהצלחה ובהנאה - ליישום מסוים שהיה חשוב לי, היא אכלה את Mathematica בלי מלח מבחינת מהירות. לעומת זאת, אינני חושב ש-Matlab יכולה להתחרות ב-Mathematica בפישוט ביטויים אלגבריים, פתרון משוואות או אינטגרלים סימבוליים, וכו'. בתור דוגמה קונקרטית, נדמה לי שב-Matlab יהיה קשה יותר לחשב את האינטגרל (הלא מסויים) של שורש X חלקי 1+X^2. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהנושא עלה, כדאי לציין ששתי חבילות התוכנה המובילות בנושא חישוב סימבולי הן gap ו- magma, שאינן מסחריות אלא מפותחות באקדמיה על-ידי צוותים של מתמטיקאים. |
|
||||
|
||||
וגם PARI (תורת המספרים), Macsyma (אלגברה, בסיסי גרבנר וכאלה) ו-Kash (תורת המספרים האלגברית). GAP ו-Magma, למען הסר ספק, לא עוסקות בחישוב סימבולי כמו אינטגרלים ופישוט משוואות שהזכרתי קודם, אלא בעיקר במבנים אלגבריים כמו חבורות, חוגים ושדות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |