 |
הספר שלו יצא כבר לפני כמה שנים, עם ההבטחה להיות הפרינקיפיה החדשה. עם זאת האקדמיה לא ממש מתייחסת ברצינות לתובנות שלו. אחת מהן תפסה את תשומת ליבי, בתקופתו: העובדה שמערכות מסובכות להפליא יכולות להיות תוצר של סט כללים מצומצם מאוד הביאה את וולפרם להקיש (איכשהו) שיש גבול מסוים לסיבוכיות הקיימת בטבע, ובכלל. כלומר מעבר לתקרה מסוימת של מורכבות כל הבעיות הופכות להיות שקולות. טענה מרשימה למדי, אבל מעולם לא הבנתי איך היא מוסברת.
מקורבים לוולפרם בתקופה בה הוא עבד על הספר (תקופה ארוכה) טוענים כי הוא התנהג בצורה אקצנטרית למדי. קצת כמו ב"נפלאות התבונה", הוא הסתגר בעבודתו ובילה ימים על גבי ימים בבהייה בפלוטים של אוטומטונים בניסיון למצוא בהם חוקיות. הוא אמנם מבריק אבל כך גם היה ניטשה.. כלומר זה לא פוסל את האופציה שהוא קצת התחרפן. הספר עצמו הרבה יותר מדי ארוך ומייגע כדי לקלוט אותו במכה אחת (אפילו שיש המון תמונות). אני מחכה לתקציר. בינתיים חוסר העניין בספר מן הסתם הוא מה שהביא אותו לפרסם אותו בחינם באינטרנט, אם כבר אז כבר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש