 |
(וסליחה אם אני קצת חוזר על דברים שנאמרו כאן).
1. "המדע מניח שתהליכים בטבע הם פחות מתוחכמים מתהליכי התפיסה והניתוח של האדם". אינני סבור שיש הנחה כזו.
2. "...יופייה של תיאוריה למידת אמינותה. במבחן הזה עומד וולפרם בהצלחה רבה". לא. תאוריות צריכות ראשית להיות תאוריות, כלומר לתת איזשהו מודל בעזרתו ניתן לתאר תופעות ולערוך תחזיות, ושנית, בין שלל תאוריות שעושות את זה, תינתן עדיפות ליפה יותר. וולפרם לא מציע תאוריה.
3. "כללים פשוטים מאוד של אוטומטים תאיים יכולים להוביל לצורות מורכבות מאד; הוא מדגים זאת לעומק בספרו". זה בדיוק מה שיש בספר, וזה מאוד מאוד יפה ונחמד. אלא שזהו: שלל דוגמאות שובות-עין לא עושות תאוריה. כדאי גם לציין שאת אחת הדוגמאות החשובות ביותר שלו, "חוק 110" שהוא אוטומט סופי אוניברסלי פשוט להדהים, לא גילה וולפרם אלא בחור בשם קוק שעבד בחברה של וולפרם ונאסר עליו לפרסם את תגליתו. וולפרם לא נותן לו כמובן קרדיט בספר.
4. "ההסתכלות שהוא מציע היא שינוי פרדיגמה מהותי יחסית לשיטות העבודה שחוקרים רגילים להשתמש בהן". בשום פנים ואופן לא, וזה החטא החמור ביותר שוולפרם חוטא בו. נורא כיף להאשים את המדענים בעיוורון לפרדיגמה מוצעת חדשה, אלא שיש קודם כל להציע פרדיגמה חדשה. וולפרם פשוט לא עושה זאת, הוא לא מחדש כלום ולא מציע שום מהפכה ושום "סוג חדש של מדע".
כדאי לציין שיש בספר בהחלט כמה דוגמאות מרשימות וכמה רעיונות מקוריים למחקר, ואם היו מוצגים ככאלה זה היה טוב ומענג. חבל שהכל מוצג תחת היומרה הכבירה של מהפכה מדעית, חבל שוולפרם לא נותן לאף אחד אחר בעולם קרדיט על עבודות קודמות רלוונטיות (יש כאלו, והרבה. אלא שאז קצת יותר קשה לזעוק שאתה חדשן מהפכני), וחבל שהוא בנה ציפיות מופרזות לספרו ע"י מתן ראיונות מסתוריים בטרם צאת הספר לאור. פשוט חבל.
שלל ביקורות - זהירות, מדוייקות ומאלפות - על הספר יש כאן:
אני זוכר במיוחד לטובה את הביקורת של לאו קאדאנוף:
ואת זו של מלאני מיטשל שהופיעה ב-Science (דורש רישום, חוששני):
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש