בתשובה לשלומי, 18/02/04 20:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכהנא ובתנועתו אכן היו דברים שהזכירו לי את הנאצים - בעיקר הדיבור ההיסטרי והמעוות, ומה שנראה לי כצורך להשפיל את הערבי באשר הוא ערבי. ככתב גל"צ ב-1983-1986, וגם ככתב "כותרת ראשית" ו"העיר", סיקרתי את התנועה הזו לא מעט ואף ריאיינתי את כהנא במסגרת ה"יום נגד גזענות" שגל"צ ערכה באחת השנים ההן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי הם יחזירו לנו את הגאווה וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא לא (רק) להחזיר את הגאווה וכו'. הרעיון הוא לנצח, ושהניצחון יחזיק מעמד. היטלר לא ניצח, הוא הפסיד. אנחנו צריכים להראות נכונות ויכולת להפעיל כוח עצום, אבל לשכנע את העולם - או לפחות חלקים מסויימים ממנו - שאנחנו לא נאצים. שאין לנו כוונות להיות עם אדונים, אלא עם מנהיג. בשביל לתפוס מנהיגות בעולם הזה, אתה צריך להקרין עוצמה מאוד גדולה, כולל עוצמה חסרת רחמים במקרים מסויימים, אבל גם מוסריות. אכזריות לשמה וגזענות אינן תכונות טובות לעם שרוצה להיות אור לגויים ומנהיג לאומות, והן אינן תכונות טובות למי שרוצה להנהיג את העם הזה. אריק שרון הישן וכהנא הפחידו פה חלקים מאוד נרחבים מהעם, ולא רק את השמאל. גם בתוך הליכוד פחדו מאריק ולא רצו אותו כמנהיג בתקופה ההיא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |