 |
|
 |
||
|
||||
 |
בספרו האחרון, בתום לב, חיבר אדם ברוך אודות הגברתנות הארצישראלית, בהקשר של תפילת האזכרה 'במעלות קדושים וטהורים', מספר פסקאות. ואני אצטט את הליבה שלהן. ציטוט: "...עיקר תשובתי יודגם על פי מה שקרה לתפילה (אזכרה) 'במעלות קדושים וטהורים'. ... מה שקרה לתפילה זו הוא המקרה הישראלי המובהק, שמהותו המובהקת הינה קואליציה סרת טעם בין הפוליטיקה הישראלית החילונית לבין הרבנות הישראלית הממלכתית: הלכו הישראלים האלה והוסיפו 'וגיבורים', ומעכשיו נוסח התפילה הוא: במעלות קדושים, טהורים וגיבורים'. ...במקורו היהודי, 'בן חיל' אינו בהכרח איש צבא או מלחמה, אלא גם מי שבכוחו לשלם מסים כראוי. ... כאמור, עד אתמול אמרנו ב'מעלות קדושים וטהורים, והנה המערכת הישראלית הוסיפה לכך 'וגיבורים' - ועכשיו הנוסח הוא 'במעלות קדושים, טהורים וגיבורים'. ... התוספת 'וגיבורים', תוספת ישראלית מובהקת, נועדה לפתור את 'כצאן לטבח' (שואה, ששת המליונים הטבוחים והשרופים) ולארגן את מקומו של הישראלי-החדש בתפילת האזכרה. ה'כצאן לטבח' העיק על הישראלי החדש, חסם את ההזדהות שלו עם יהודי הגולה (השואה), עיכב את התערות שארית הפליטה בישראל החדשה, העצמאית, הלוחמת, הגיבורה. ולא ייצג את הישראלי הזה בעיני עצמו. הישראלי-החדש לא הסכים להסתפק בטקסט האזכרה הכולל רק 'קדושים וטהורים'. איפה הגיבורים, כלומר, איפה אני? שאל הישראלי הגיבור. והוסיפו לא את 'וגיבורים'. הדיון בעצם גבורתם של יהודי השואה (גבורת החלש, גבורת הנופל על קידוש השם מעצם נפילתו על שום עצם יהדותו) נעקף, או ממש נחסם, מקום המדינה ועד לפני כעשור, על ידי 'הישראליות החדשה'. וכאמור, האזכרה, שדיברה רק על 'קדושים וטהורים', נראתה חלושה מדי בעיני הישראלים הגיבורים, וכך ולכן 'והגיבורים' הוסף במיוחד לכבוד הישראלים שנפלו במלחמות ישראל. ...מי אנחנו הישראלים? אנחנו הגיבורים. ומי הם הקדושים והטהורים? מי שהלך כצאן לטבח." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את הצירוף "השואה והגבורה". התלונה הזאת של אדם ברוך מוכרת ואינה חדשה מאוד. מה את/ה מנסה לומר בהבאת הציטוט? האם תוכל/י לומר מפורשות מה הפואנטה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |