|
||||
|
||||
שאלה טובה. הנקודה החשובה בעניין כמו שהסברתי היא, שהגירושין יהיו ברבנות. החתונה האזרחית לא מפלגת את העם, הרי גם ילדים שנולדים ללא נישואין כלל, אינם נחשבים ממזרים. אני לא יודעת את הנתונים, אולם נראה לי שהגירושין של אלה שהתחתנו בחתונה אזרחית נעשים בכל זאת ברבנות. (אם לא, שאלתך נשארת במקומה ובאמת אין לי תשובה במה זה שונה). אני חושבת שבגלל שהנשים יודעות שיכול להגרם נזק לילדים שלהן אם הן לא תקבלנה גט הלכתי, הן דואגות שיהיה להן כזה לפני שהן נישאות מחדש. מישהו יודע כיצד באמת מתגרשים אלו שנישאו בנישואין אזרחיים? |
|
||||
|
||||
גט *הלכתי* לחתונה אזרחית? משונה. נשמע לי מאוד מוזר אם אלה שמתחתנים בחתונה לא יהודית מתגרשים ברבנות עפ"י חוק (או מבחירה). אבל קשה להפתיע אותי כשמדובר במציאות הישראלית. אני מצטרף לשאלה של ניצה, כיצד באמת מתגרשים (בתאוריה ולמעשה) אלו שנישאו בנישואין אזרחיים? מישהו? |
|
||||
|
||||
לצערנו, גם מי שהתחתן בנישואים אזרחיים, או כמו במקרה שלי - נישואים דתיים לא אורתודוקסים ונישואים אזרחיים לצרכי גושפנקא חוקית- חייב להתגרש דרך הרבנות אם הוא רוצה להתגרש בארץ. פתוחה בפני, כמובן, האפשרות לנסוע להתגרש בניו יורק, אבל להבדיל החתונה, גירושים (במיוחד בניו יורק) הם תהליך ארוך שקשה לבצעו במהלך חופשה, שלא לדבר על כך שקצת יותר קשה ליצור בד"כ שיתוף פעולה בין בני הזוג בשלב הזה. מה קורה אם אחד מבני הזוג ינסה אחר כך להנשא בנישואים אורתודוקסים בארץ - אני לא יודעת. יכול להיות שהרבנות תבקש גט נוסף ליתר בטחון, ואז מה הועילו חכמים בתקנתם? בכל מקרה, מאחר ואין לי ממש כונות להתגרש בזמן הקרוב (ובטח שלא לעבור דרך הרבנות בשום שלב של חיי), לא חקרתי את הנושא יותר לעומק. |
|
||||
|
||||
מה משונה לך? דורשים גט ("לחומרה") גם מבן 15 שחמד לצון וענד טבעת ששוויה פרוטה על אצבעה של בת כיתתו תוך שהוא מצהיר "הרי את...". ככה זה. המפליא הוא לא זה אלא הצד השני, דהיינו שלא דורשים גט ממי שנחשד בקידושין ע"י ביאה, למשל אחרי שגר/ה יחד עם בח"ל. |
|
||||
|
||||
זה ש"ככה זה"1 כבר הבנתי. זה שככה זה, זה לא אומר שזה לא משונה (אפילו משונה מאוד). אני יודע שאתה התרגלת למקום בו אתה חי, אני עדיין מוצא את המקום משונה למדי (אם כי המידע הנ"ל *ממש* לא הפתיע אותי או הפיל אותי מהכסא). ______ 1 אם כי אני חושב שזה בהחלט אפשרי לשנות את המצב אם הציבור יתעורר מרבצו (הוא התהפך על משכבו בבחירות האחרונות, אני רק מקווה שהוא לא חיפש פוזיציה נוחה יותר כדי לחזור לנמנם). |
|
||||
|
||||
ישראל חתומה על אמנה בינ''ל שמחייבת אותה להכיר בנישואין שנערכו כחוק בכל אחת מהמדינות האחרות החתומות על אותה אמנה. למרבית הפליאה, אין אמנה מקבילה העוסקת בגרושין, ולכן הסמכות היחידה שיכולה להתיר גרושין של זוג, שרשום בישראל כנשוי, היא הרשות שמוסמכת להכיר בנישואין בישראל, כלומר הרבנות. (כל עוד זה נוגע ליהודים כמובן) ברוב מוחלט של המקרים, כאשר אחד מבני הזוג יפנה לרבנות ויבקש לבטל את נישואיו האזרחיים, יקבע הרב שהנישואין בטלים מעיקרם, שכן לא נערכו כדת משה וישראל. כמובן שיש מקרים בהם נדרש גט לחומרה, הכל לפי שיקול דעתו של הרב התורן. קטע מוזר אחר, הוא שיש רבנים מסויימים, שבמקרה של סרבנות גט מצד אחד, הרבנים חוקרים מי היו העדים לנישואין, ואם מתברר שהעדים אינם שומרי שבת ומצוות (מה שבחתונות חילוניות קורה לא פעם) הנישואין מוכרזים כבטלים. |
|
||||
|
||||
עפ"י מה שקראתי, את אכן צודקת לחלוטין. הגירושין של אלה שהתחתנו בחתונה אזרחית נעשים בכל זאת ברבנות. אין אפשרות (לפחות לא כזאת מעשית או פשוטה) להתגרש ללא הרבנות. (אך עדיין לא הבנתי מדוע הרבנות בוחרת לגרש את אלה שהתחתנו בחו"ל אך תסרב לגרש את אלה שהתחתנו בארץ. זו כבר נראת לי כמו החלטה פוליטית ולא החלטה שנובעת בהכרח מההלכה. אך כל זה לא ממש משנה). בניגוד לממהרים לנוס ;), לדעתי האישית זו דווקא עובדה מעניינת שמתחברת אל הנתונים של א"פ[*] ויוצרת בי אופטימיות (זהירה) לגבי הצפוי לנו בעתיד (הלא רחוק). זה תהליך שהאורתודוקסיה יצרה לעצמה ונראה לי שסופו הוא יריה עצמית ברגלה שלה (אנטגוניזם שילך ויגדל ויגיע/מגיע אפילו אל אלה שכן חשוב להם להתחתן חתונה יהודית ואף אורתודוקסית ויוביל לחקיקה לפני שתהיה תשובה הלכתית לנושא, אם בכלל תהיה). מונופול צריך לדעת לנהל בלי ייצור אנטגוניזם וניהול לא זהיר סביר להניח שיוביל לאיבוד המונופול. לדעתי המצב מחייב בדק בית בקרב האורתודוקסיה יותר משזה מחייב בדק בית אצל מישהו אחר. לא נראה לי שהסטטוס קוו החוקי ישמר בישראל לאורך זמן (עם או בלי פתרון הלכתי) כשאלו הם הנתונים והמצב (אם כי זה בכל זאת תלוי במידת הישנוניות של הציבור והיכולת שלו להגמל מהצבעה מסורתית למפלגות הגדולות, שהנושא מעניין אותן כקליפת השום). ___________ 2 אלפי זוגות (כמעט כל זוג חמישי! לא דמיינתי אפילו שאלו הם המספרים), שבוחרים להתחתן הרחק מהרבנות *למרות* כל אי הנוחות שבכך. אפשר לטעון שה"למרות" הזה הוא עשיית דווקא ופרנציפים, אך זו תהיה לדעתי לא יותר מאשר קבירת הראש בחול והתעלמות מהמשמעויות של ערבוב לאום ודת לכדי סלט שעטנזי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |