|
||||
|
||||
אם אבחר לרגע שלא להתעלם מטיעוני אד-הוק, אז כנראה שיש איזשהו רופא בסין שאני חייב לו כמה מיליונים. שהרי אני מאמין שאם היה עושה לי מסאז' בכף הרגל כל שבוע, הייתי בדיוק כמו שאני היום – אז זה כנראה בזכותו. ובפחות ציניות: כן, יש לרפואה ה"מערבית" מה ללמוד מה"סינית" ככל שהדברים אמורים ביחס אנושי למטופל, בהטמעת טיפולים מונעים ובחינוך לאורח חיים בריא. (כלומר ללמוד מהצורה של ה"סינית", ולא מהתוכן.) לצערנו, מחלות ותאונות, בסופו של דבר, תמיד יהיו כך שפרנסה לרופאים – שאצלנו לפחות כבר כורעים תחת העומס – לא תחסר. |
|
||||
|
||||
אל תתעלם. אין רופא שאתה חייב לו, משום שלא קיבלת שירותים מאף רופא שכזה. אם לא הבנת את זה, נראה לי שלא הבנת כלל את מה שכתבתי, וחבל. אם אתה רוצה להמשיך להתווכח אם איש הקש שיצרת, תהנה, אם אתה רוצה להתדיין עם הטיעונים שלי, נסה להתיחס אליהם. אין ספק שמחלות ותאונות תמיד יהיו, אין גם ספק שתמיד תהיה עבודה למערכת הרפואית. השאלה היא אחרת לגמרי. עדיף, מבחינה כלכלית, בריאותית, איכות חיים ועבודה יעילה, מערכת בריאותית שמונעת מאנשים לעשן1 מאשר מערכת שעושה לאותו אדם כימוטרפיה, כמו שעדיפה מערכת שמפסטרת את החלב, ממערכת שנותנת אנטיביוטיקה. 1 ע"י העלאת ביטוח הבריאות של המטופל למחיר גבוה ממחיר הכימוטרפיה העתידית. לא ע"י ענישה. |
|
||||
|
||||
לגבי החלק הראשון, כיוונתי (בציניות, וכתרגיל רטורי, לא כהצעה פרקטית) את הביקורת שלי ליעילות של אותו ''טיפול'' מונע. אני מניח שהינך יודע טיעון אד-הוק מהו. לי נשמע לא סביר המצב בו אני משלם לרופא שה''טיפול'' שהוא מספק לי אינו באמת הסיבה למצבי הבריאותי הטוב. אבל אני יודע -- אני לא חייב לקבל את הטיפול, ואני לא חייב לשלם (אני מקווה). אני מסכים איתך בהחלט לגבי החלק השני. המסקנה שלי, לדעתי, תואמת את שלך לפחות במישור שבו ראוי ללמוד מה''סינית''. לא תוך התמקדות בטכניקות, אלא במטרתן. לא ברפלקסולוגיה ככלי מניעה, אלא במניעה עצמה כמרכיב חיוני של רפואה. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |