בתשובה לאיילת בועזסון, 11/02/04 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעתי שגם מעסיקים רבים מונעים ע''י מסרים חברתיים ולחץ חברתי להצליח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן נובע שנשים יפגמו בסיכויי ההצלחה שלהם? או שילדים זו שמחה רק אצל מישהו אחר? או שנשים הרות חושבות רק על עצמן ולא על טובת החברה המעסיקה? מה בדיוק הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם, כפי שנראה מתגובתך, הצידוק להתחשבות בנשים הוא הלחץ החברתי להרות שבו הן נתונות, הרי לחץ חברתי מסוג אחר פועל גם על המעסיקים. בקיצור: אם ההצדקה היא המצב החברתי, אי-אפשר לגזור מתוך הצדקה כזאת את שינויו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זהו לא הצידוק. זהו הנימוק לכך שנשים מופלות יותר מאשר גברים שעושים מילואים למשל. את המצב החברתי אפשר יהיה לשנות רק כשתשתנה הפיזיולוגיה הגברית, עד אז יש צורך בשינוי הדו ערכיות בנוגע לנשים, יכולתן לפתח קריירה ואחריותן כלפי המשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. במקרה הזה הנימוק הוא ענייני לחלוטין, כפי שהוסבר בתגובות רבות כאן. מעסיקים גם אינם להוטים לשכור גברים שיוצאים למילואים, וכאן החוק מגן על גברים אלו בשם ערכים אחרים. כללית, בנוגע לדו-ערכיות ביחס לנשים, אני מסכים בהחלט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |