בתשובה לדובי קננגיסר, 11/02/04 16:30
כשאתה תהיה במצב כזה, אתה מוזמן לאכול כמה קש שתרצה. 196804
איילת בועזסון • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 11/2/2004, 20:06
מה שהאם הטריה עושה בבית קשור מאוד לדיון משום שהבחירה שלה בחופשה של שנה לא תמיד מיועדת ''לתקוע'' את המעביד. בחירה זו נתפסת ע''י רבים כזכות יתר מהנה בעוד שבפועל האישה עצמה היא זו ש''נתקעת''.

אני גם מסתייגת מטענת ''המעסיק המסכן'' שלוקח על עצמו סיכונים, משום שבכל עסק שהוא ישנם סיכונים. אבל זו הסתייגות אוף טופיקית.
גם אני מסתייג מהטענה 196876
ד''ר בר ביצוע • בתשובה לאיילת בועזסון יום ה', 12/2/2004, 4:14
הרי לא מדובר בבני אדם במובן המקובל של המילה...
כשאתה תהיה במצב כזה, אתה מוזמן לאכול כמה קש שתרצה. 196917
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ה', 12/2/2004, 9:47
מה זה חשוב אם הבחירה שלה נועדה לתקוע את המעביד או את עצמה? השאלה היחידה היא אם זה נכון להעמיס את העלות של חופשת לידה ארוכה על המעביד, על ההורים או על המדינה.
כשאתה תהיה במצב כזה, אתה מוזמן לאכול כמה קש שתרצה. 196938
דורון הגלילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 12/2/2004, 10:47
אני לא יודע מה "נכון".
בפועל העלות של חופשת הלידה(1) מועמסת על המדינה(2) למשך 12 שבועות, ועל ההורים(3) למשך (עד) 40 שבועות נוספים. על המעסק לא מוטלת העלות של חופשת הלידה כלל, למעט הטירחה בלמצוא ממלא מקום ליולדת.

___
(1) במקרה זה האורך בהחלט קובע.
(2) בהנחה שתשלומי ביטוח לאומי הם מכיסה של המדינה.
(3) של הרך הנולד או של הוריו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות