|
||||
|
||||
אופייני לאליטות שלנו לשלוח לפסיכיאטר כל אדם שאינו מסכים עם דעותיהן. אירוני שבעבר שלחו לפסיכיאטר הומואים, והיום שולחים לפסיכיאטר הומופובים, ובשני המקרים הסיבה זהה - אמונתם של ציבורים מסוימים שרק דרך המחשבה שבה הם אוחזים היא לגיטימית, ומי שסבור אחרת הוא ''לא נורמלי''. לגבי העניין הבלשני, הכתיב שהשתמש בו מר מאן הוא תקין, שכן את המילה ''אמנות'' (במובנה - פיסול, ציור וכו') ניתן לכתוב כשתחת האל''ף בא חטף-קמץ המבוטא כמו חולם. |
|
||||
|
||||
לא ''אפשר'' - צריך. אמן כותבים עם קמץ קטן (ולא חטף-קמץ, שהוא דבר שלמיטב ידיעתי אינו קיים בשפה - קמץ היא תנועה ארוכה, לכן לא ניתן לחטף אותה). קמץ קטן אכן הוגים כמו חולם (כיום), אך אין בכך כדי להפוך אותו לחולם, ומן הסתם - גם לא חולם מלא. |
|
||||
|
||||
בהברה הספרדית המקובלת כיום- קמץ הוא גם תנועה ארוכה (כשהוא מבוטא a) וגם תנועה קצרה (קמץ כמו במילה "כל" המבוטא o). החטף קמץ שייך איפוא לקמץ בצורתו השנייה, ועל כן הוא אכן מבוטא o. את המילה "חכמה" (קמץ בח') נהוג לכתוב היום כ"חוכמה", ועל כן ניתן לכתוב גם את "אמנות" כ"אומנות". |
|
||||
|
||||
"מה הוא קופייץ?" מתוך מילון אבן שושן: "שווא הבא באותיות הגרוניות אהח"ע והוא מתרכב עם פתח או עם קמץ או עם סגול - חטף פתח, חטף קמץ או חטף סגול - לסימן כי יש לבטא את האות בחטיפה". למשל חדשים (מהמילה חודש), או אניה, או מעמד (מקום עמידה). אותו מילון מנקד אמן גם בחטף קמץ וגם בקמץ קטן. |
|
||||
|
||||
חטף-קמץ קיים בשפה, אם-כי אינני בטוח בנוגע למלה מסויימת זו. ועל כל פנים - בהחלט, "אמנות" - "אומנות" היא דבר שונה, מרמזת להתמחות במלאכה מסויימת (כגון, "עשוי ביד-אומן"). או כפי, שנסחה זאת מורה אחת לציור, לפני למעלה מעשור, בכיתה ז' או ח', "אמן - מצייר; אומן - מייצר". |
|
||||
|
||||
מכיוון שלפני קביעתך לגבי האליטות ומנהגיהן לא התעניינת כלל לשמוע מדוע סיווגתי את אריאל זילבר כמועמד אפשרי לפגישה עם פסיכיאטר, לא אטריח אותך בשמיעת הסיבות לכך ואסתפק בכך שאומר ש''דיעותיו'' של האיש אינן הסיבה. לתשומת לבך, מי שבסיפור הזה שלל לגיטימציה מציבור שלם לא הייתי אני אלא דווקא אותו מר זילבר, שחרצובות לשונו שלחו חיש-קל את כל ההומוסקסואלים אל מחוץ ל''בית ספרנו''. גם לגבי ''העניין הבלשני'' אתה טועה, אבל אני מעדיף להשאיר לאחרים להסביר לך למה. |
|
||||
|
||||
אין ענין לקבוע טעות בכתיב ''אומנות'' או בכתיב ''אמנות'', מאחר שאין הסכמה על כללים אחידים לכתיב חסר ניקוד. יש נסיון לסטנדרטיזציה של האקדמיה, שנוטה לכתיב מלא, אך היא לא נקלטה בציבור. |
|
||||
|
||||
אין פה עניין של כתיב מלא - בכתיב מלא חולם חסר יכול להפוך לחולם מלא. קמץ קטן לא הופך לחולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |