|
||||
|
||||
אין לי שום רצון שהנשים יהיו רצחניות, ואני מסכימה אתך שכך ראו אותם הגברים - אם לקבל את התיאוריה של הבאת הגיבור קרבן לאלת הטבע, כי זוהי משמעות הביטוי הזה, ואני מתנגדת לא רק לקרבנות אדם אלא גם לקרבנות של חיות. אני לא רואה בשיטות הקדומות ''עטרה'' שיש להחזיר אותה לישנה - אני רק מספרת מה היה לפי ראות עיניי. ההסתכלות אל העבר היא לשם לימוד, לא כדי לחזור ולנהוג כמו בעבר, לשם כך יש תמיד להביט קדימה, אל העתיד, ולבנות את החברה לפי האידיאלים העכשויים עם תמונה על עתיד טוב יותר, שבו יש שוויון בין נשים לגברים (שאיננו עדיין), ואין בו רצח משום סוג שהוא. ואתה צודק בקשר לנרנייה והנצרות - זה למעשה החלק שלא אהבתי בסיפור, ואני בהחלט לא מקבלת את השקפתו הנוצרית של לואיס. מלכת החורף שולטת בכל עונות השנה, לא רק בחורף, והיא זו האחראית גם על פריחת האביב - אפילו כאשר האביב מסומל על ידי הארי זהוב הרעמה. |
|
||||
|
||||
המממ... כתבה מעניינת וסקירה נחמדה של מיתוסים נשיים - רק חסרה לי התייחסות למהות הקשר בין נשיות למוות, וגם להרס\חורבן (אני מפרידה את זה מאלימות- כי אני מתייחסת להרס וחורבן כצידו השני של מטבע היצירה). ביהדות, הקורבן הכי "נשי" הוא חטאת- קורבן היצירה. קורבן הבאת החיים והלידה. רגע נתינת החיים קשור גם במוות. יצירה קשורה גם בחורבן. התפקיד הנשי (והוא, כל עוד הביולוגיה שלנו תשאר בצורת פעולתה הנוכחית, אינו שווה לתפקיד הגברי, הוא גם אינו דומה לו, הוא מששלים לו וויס ורסה) הוא המקיים , הגברי הוא הניצוץ. ניצוץ נקלט במצע מפרה- נולד חיים. המצע - כדי להיות מפרה- צריך להתחדש- זה נקרא גם מחזור חודשי :) דם וג'יפה ורקמות מתכלות וכל הסיםור.. כן. נשיות כרוכה ביצירה והרס ומחזוריות, כשם שגבריות כרוכה בחידוש ופריצת דרך. בבקשה לא להתבלבל בין נשיות\נשים וגבריות\גברים. כמו כל מיתוס טוב, יש לו אותות ביולוגיים ופיזיקליים ופסיכולוגיים, וכך או אחרת, הכל כתוב בתורה. :) חחחח אפשר להמשיך .. על הקשר בין מין ומוות. טנטרה (אמיתית, לא אורגיות בגעש) מציירת תמונה ברורה ומובהקת בעניין זה. לגבי תנועות האמא אדמה וכו...עוצמה נשית היא עוצמה פאסיבית. העולם המערבי אינו מכיר בעוצמה פאסיבית ואפילו הנשים "המחוברות" בו כמעט ואינן מסוגלות ליישב בין האינטיליגנציה הטבעית שנובעת מיציבה כזו לבין הציפיות המערביות להצלחה ושליטה (עפ"י מדדים גבריים-מערביים). תנועה "נשית" שמבקשת הכרה באמצעי דומנינטיות גברית.. קצת בדיחה לטעמי. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שהתשובה לשאלתך היא בהצגת הקשר בין נשים ומוות בהצגת דמותה של האלה המשולשת, שתפקידיה הם הלידה, ההזדווגות, וההמתה לשם לידה מחדש. בדיוק בהתאם לפי שהיצגת את את המצב. אני, כמובן, הבאתי גם את ראייתם של הגברים את העניין, לאור שאיפתם לחיי אלמוות שהם מנוגדים למה שנותן לנו הטבע. אני בהחלט מתנגדת לרעיון שעוצמה נשית היא פאסיבית - אין שום דבר פסיבי בהזדווגות, אין שום דבר פסיבי בלידה ובגידול ילדים, בביקוש מזון, הזנה וטיפול ובהבאת קרבן המשלים את המעגל ומביא ללידה מחדש. להיפך, במעגל החיים הטבעי הגבר הוא הצד הפאסיבי - אבל כיום אנחנו מעדיפים, או צריכים להעדיף, את השיתוף האקטיבי בין הנקבה לזכר, אפילו אם עדיין נשאר לה התפקיד של ההריון והלידה. הנקבה תמיד היתה מסוגלת לעשות יותר מהזכר, וזה תפקידה הרגיל בחיים. |
|
||||
|
||||
"הנקבה תמיד היתה מסוגלת לעשות יותר מהזכר, וזה תפקידה הרגיל בחיים." ובהתחשב בכך שתוחלת החיים של הנקבה גבוהה יותר משל הזכר, הנקבה גם עושה יותר לאורך יותר זמן! הנקבה מאז ומתמיד היתה ותהא אקטיבית יותר בהזדווגות (ואף רעשנית יותר) מהזכר, ובחלק מהמינים אפילו כורתת את ראשו כדי להוכיח את הפאסיביות שלו. הנקבה מאז ומתמיד היתה ותהא אקטיבית יותר בלידה (ואף רעשנית יותר), וזאת על-אף שכיבתה על גבה בזמן שהזכר העצבני מסתובב במסדרון! הנקבה מאז ומתמיד היתה ותהא אקטיבית יותר בגידול ילדים, דואגת לחינוכם, להתאמת הצבעים של בגדיהם, poopy training, לדבר עם המורים על ציוניהם, וכמובן, ללמד את הבת איך להיות אקטיבית גם כן (האבא בינתיים יכול ללמד את הבן את המשחק הפאסיבי של baseball או משהו) הנקבה מאז ומתמיד היתה ותהא אקטיבית יותר בביקוש מזון, הזנה וטיפול, וכמובן, הבאת קורבן, רצוי את הזכר הפאסיבי השוכב על הספה או מצע עלים, מעשן נרגילה או משהו אחר, ומפנטז על חיי אלמוות. אבל הנקבות הן גם רחמניות, ויודעות שהזכר לא בחר להיוולד ככה, אז כיום הנקבות הנאורות מעדיפות או צריכות להעדיף (בניגוד לזכר, שמעדיף לשכב על הספה, כאמור) שיתוף אקטיבי, וזאת על אף שהסוציומט לא מסוגל להרות וללדת. |
|
||||
|
||||
המבט שלי לעתיד היא לשוויון חברתי גמור ומוחלט בין המינים, וחלוקת עבודה לפי אופי, אישיות וכישרון ולא לפי מגדר. אני מסתכלת על בני האדם קודם כול כעל כאלה, ורק לאחר מכן כשייכים למגדר זה או אחר, לגיל זה או אחר, או לכל שכבה או קבוצה אלה או אחרות. המאמר מתאר מבט אל העבר ולא שום שאיפות כמוסות שלי לעתיד. |
|
||||
|
||||
שכן לרגע שם היה נדמה לי שחלק מטענותייך לגבי העבר מסתמכות גם מעט על ההווה או אפילו על העתיד. אני שמח לגלות שטעיתי, אבל אני חושב שניתן להבין זאת בהתחשב בכך שאינך נזהרת מספיק בניסוח הזמנים במשפטייך, כך שחלק מהם מנוסחים לגמרי כהווה עכשווי ואף נצחי: "להיפך, במעגל החיים הטבעי הגבר הוא הצד הפאסיבי " "הנקבה תמיד היתה מסוגלת לעשות יותר מהזכר, וזה תפקידה הרגיל בחיים." |
|
||||
|
||||
על ההווה, כמובן, כי הוא חלק מהעבר - לפחות בעברית. אבל העתיד הוא נפרד, הוא טרם התהווה, ולכן הוא שונה ונסתר ופוטנציאלי בלבד, אפילו אם יתרחש בעוד רגע. |
|
||||
|
||||
Is that a fact or a wishful thinking…?
You have said “The female always were capable of doing more then the male”… Is this phrase is coming from the university “Gender Studies” perhaps? What is the factual basis for such strange declaration? The world as we know it from the ancient to the modern one was created primarily by men and not women. Sure enough men created good and evil alike but that was due to the fact they were in the creation mode while women were the followers. Are you trying to rewrite history? Many tried you know….and failed. In general, I am suggesting relying less on links and other vegetables and start developing a fresh and unique ideas of your own. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |