בתשובה לאור, 09/02/04 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושבת שכן, עזרת. תודה. אני זקוקה לספרים ולמאמרים האלה בשביל משתתפי הסדנאות שלי1. לי עצמי לא יזיק, זה בטוח. אני נהנית ומפיקה הרבה מחומר טוב. --- 1 שני משתתפים העירו שדרך העבודה שלי דומה לזו של יהודה עמיחי (להבדיל אלף הבדלות): הוא נתן "סדנאות לקריאה נכונה ולכתיבה". שמחתי: קיבלתי תמיכה לגישה שלי, ולא-סתם. :-) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני, באופן אישי, קצת מתקשה להבין כיצד ניתן להסביר איך לקרוא שיר או סיפור. אני לא מבין איך אפשר ללמד ולא איך אפשר ללמוד. תמיד הנחתי שזה מתפתח פשוט תוך כדי עבודה והתנסות. איזה שינוי עוברים התלמידים בסדנאות שלך? מה הם לומדים שלא ידעו קודם או לא יכלו לפתח בעצמם? להבדיל, האם אינך סבורה שלימוד אופני קריאה יוצר למעשה חסימה ומחיקה של אופני קריאה אחרים? איני יכול לענות על השאלה האחרונה בעצמי כיוון שמראש איני מבין מה את מלמדת. אולי תוכלי להבהיר את העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד ניתן להסביר, ללמד, להנחות, וללמוד? באותה הדרך שהמורה לציור עושה את עבודתו עם תלמידיו: לומדים הכרת חומרים, רישום, כללים; לומדים סוגי צבעים ומכחולים; גם לומדים על איזה חומר (בד, נייר, שילובים) מציירים בעזרת עיפרון, פחם, על מה מציירים בצבעי מים, גואש, שמן, מתי כדאי מכחול דק, בינוני, עבה. כך גם מראים איזה שימוש עשו ציירי המופת בכ"א מהחומרים, וכן הלאה. (גם עם פיסול - או עם מוסיקה: צלילים, תווים, קרוא וכתוב, נגינה, הרמוניות, קומפוזיציה.) וכמובן: הרבה התבוננות ולמידה, והרבה תרגול. הרבה-הרבה משלושתם. אלו דרכי התבוננות והתייחסות שונות מדרכים אחרות: מתולדות האמנות, או מוסיקולוגיה, או ספרות, במקרה שלנו. (ומקבלים דפורמציה מקצועית - הקריאה כבר לא תהיה מה שהייתה. גם ההנאה רבה יותר, גם האכזבה והביקורת רבות יותר. ו-כן, מבינים בדיוק "למה ככה?") |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |