בתשובה להאייל הקונספטואלי, 09/02/04 12:37
עוד על קריקסונוב 196113
דורון הגלילי • בתשובה להאייל הקונספטואלי יום ב', 9/2/2004, 13:36
ועל זה אמר סחב"ק: "לביבר דמינו, דזשונגל של ממש."
עוד על קריקסונוב 196172
אלון עמית • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 9/2/2004, 18:03
נדמה לי שכבר הזכרתי פעם את זשן ולזשן באייל. מישהו יודע מתי ואיך הומצאו ג', ז' ו-צ'?
עוד על קריקסונוב 196174
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ב', 9/2/2004, 18:09
לא יודע, אבל יש בביתי ספר ("יד הלשון" שהזכרתי לא מזמן) עם מאמר חוצב להבות נגד הוספת הגרשים לעברית, ובעד זשן ולזשן. אולי מאוחר יותר אשוב לשם ואראה אם הוא מציין מי הם משחיתי השפה שהוסיפו את הגרשים המכוערים.

אגב, זה מאד משעשע לקרוא בספר ההוא: חלק מהדברים שהוא נלחם עליהם נראים היום טריוויאליים לגמרי, וחלק אחר מוזר ביותר.
יד הלשון 196178
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 9/2/2004, 18:26
זה של אבינרי, או שזכרוני מתעתע בי?
יד הלשון 196309
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ג', 10/2/2004, 10:18
כן, זה.

עיינתי בו שוב, והוא לא מציין מי היה זה שהכניס את הגרשים ("קוצים" בלשונו) לשפה, רק מסביר שבסוף המאה התשע-עשרה נעשה מאמץ לברוח מכל מה שנודף ממנו ריח של אידיש - שנקראה אז "ז'רגון" - ומאחר ובאידיש השתמשו בצירופים "זש", "טש" ו"דזש", החליטו לוחמי העברית להמירם באותם קוצים.

אבינרי עצמו תומך בג' כי לטעמו מדובר כאן בצליל שקיים בעברית (ג דגושה במבטא תימני, או משהו), ומתנגד לכל האחרים. משפט אחד שאני זוכר: "אני מעדיף טשרניחובסקי וטשרטשיל על צ'רניחובסקי וצ'רצ'יל".
יד הלשון 196312
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:24
ואני מעדיף טשרניחובסקי וצ'רצ'יל. הרגלים. וגם בוטשאטש, משום מה. ושאלה: למה ב"בטסי", "סון טסו" וכו' לא משתמשים ב-צ? כלומר, ברור שכך "נכון", אבל לא לגמרי ברור לי למה.
יד הלשון 196316
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ג', 10/2/2004, 10:29
כמובן שאני מעדיף, כמוך, את גירסת השעטנז, וזאת הסיבה שציטטתי את המשפט ההוא. בטוחני שאם היינו גדלים על ברכי טשרטשיל או צ'רניחובסקי (הייתי בוחר בשני בגלל ריח הסיגר של הראשון) היינו משנים את העדפותינו.

אפילו ''טשרניחובסקי מרחוב צ'רנו'' נראה נוח לעין שלי.
יד הלשון 196551
א.ש.אייל • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 21:30
ביידיש, כמו בכל שפה אירופית, יש אמות קריאה (הע' הזכורה לטוב והא').
בעברית בלתי מנוקדת גיבוב כזה של אותיות עלול להטעות.
עוד על קריקסונוב 196254
האייל הקונספטואלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 4:42
כל הגרשים על ה ז ‏1
וברצינות, מה הפריע לו בגרשים?

‏1 טוב, אז לא כולם, אבל הרבה מהם
עוד על קריקסונוב 196311
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הקונספטואלי יום ג', 10/2/2004, 10:22
רמזתי על כך בתשובתי לאלון: לא כל-כך הפריעו לו הגרשים עצמם (למרות שודאי לוקח זמן להתרגל אליהם) אלא השאיפה לבטא בעזרתם צלילים שאינם קיימים בעברית. ברוסית, למשל, הוא אומר, הם משנים את הצליל של מלים זרות בהתאם למה שקיים בשפתם, ולדעתו הכלל הזה יפה גם עבורנו. זשאן ולזשאן צריך לא רק להכתב כך אלא, בעיקר, להיות נהגה כך. נסה ותיהנה.
עוד על קריקסונוב 196314
דורון הגלילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:25
אכן, צפיתי בגמלט (בגיכל תרבות בנגריה), מאד נגנתי.
עוד על קריקסונוב 196315
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:27
רוסים באמת נוטים לאמר ''אקורד גרמוני'', ''גומולוגיה'' וכאלה. בכל שפה יש צלילים שאנשים מתקשים להסתדר איתם, אבל צ' למשל, שזה באמת סתם טי''ת-שי''ן, לא נראה לי מוצדק להרחיקו מקהלנו.
עוד על קריקסונוב 196317
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ג', 10/2/2004, 10:35
נו, טוב, לגבי ה''צ''' ההתנגדות של מר אבינרי היתה בדיוק בגלל זה שיש לו ייצוג מדוייק בכתיב העברי המסורתי, והוא לא ראה סיבה ל''לכלך'' אותו בסימנים נוספים שאינם נחוצים. אולי אם טשטשניה היתה בחדשות באותה תקופה הוא היה משנה את דעתו.
הטשוקטשים קראו לו סון 196321
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:41
טשאטשקעס לא מספיק?
הטשוקטשים קראו לו סון 196324
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ג', 10/2/2004, 10:44
אויה, אם היית יודע מה אבינרי חושב על השימוש ב''ע'' כאם קריאה לא היית מאיית כך טשאטשקס (לטעמו אפילו טשאטשקיס עדיף).
הטשוקטשים קראו לו סון 196325
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:47
בעניין הזה אני דווקא מסכים. אולי זה לא היה קורה אילו הייתי קורא יידיש מילדות, אבל ככה אני לא יכול להימנע מללעלע וירטואלית בגרוני כשאני נתקל ב''פערעלמאן אכל לעדער''.

היה לי פעם טקסט מתמטי ישן-נושן בעברית, באווילותי נראה לי שאיבדתי אותו, בו דיברו על תורתו של גלוע.
הטשוקטשים קראו לו סון 196327
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלון עמית יום ג', 10/2/2004, 10:49
הם גם קראו לנעלמים באותיות עבריות וכתבו משוואות מימין לשמאל?
עין עין קו פתוח ג' שווה מ''ז 196329
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/2/2004, 10:57
:-) אני סבור שלא.
מהנעשה בטהעראן ולאנדאן 196605
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2004, 8:10
לא להחמיץ: אתר חדש עלה לרשת (ותודה, לראשונה בהיסטוריה, למעריב און-ליין על קישור נפלא), ובו סריקות דפיהם של שלושה עיתונים עבריים ישנים: "חבצלת", "הלבנון" ו"המגיד". אפשר לקרוא עיתון עברי מ-‏1874! ותודה רצינית יותר, כמובן, להוג'י.

יש כמה מחלות ילדות מעצבנות, אבל שווה את המאמץ.
מהנעשה בטהעראן ולאנדאן 196677
גרושו • בתשובה לאלון עמית יום ד', 11/2/2004, 14:54
קישור יפיפה. תודה.
עוד על קריקסונוב 196589
האייל הקונספטואלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2004, 4:21
צ' באמת אפשר לבטא בכתיב עברי רגיל, אבל זה יכול ליצור מקרים שבהם לא תדע איך לבטא את המילה. מעבר לזה ביחס לז' ולג', לא נראה לי שיש לאנשים בעיה להגות אותם. אני חושב שהם פשוט לא היו בשימוש בישראל בעת כתיבת התנ''ך והתלמוד. בכל מקרה ''זש'' ו''דזש'' נראים לי הרבה יותר קשים להגיה כך שאני לא רואה איך זה פותר את הבעיה.
עוד על קריקסונוב 196641
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הקונספטואלי יום ד', 11/2/2004, 11:14
אתה צודק. הבלשן שאני נושא את דברו כאן טען שאין להכניס לשפה צלילים חדשים ש''לא היו בשימוש בישראל בעת כתיבת התנ''ך והתלמוד''. ההיסטוריה לא קיבלה את הגישה שלו בעניין זה.
עוד על קריקסונוב 197564
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 15/2/2004, 4:11
אני חושב שאפילו אבינרי בעצמו הבין שהקרב שלו אבוד, ולא לחינם כתב על טשרטשיל שזו דרכו ''כשהוא לעצמו''. לא נמנע אבינרי מכתיבת ''ז'בוטינסקי''.
עוד על קריקסונוב 197276
אורי • בתשובה לאלון עמית יום ו', 13/2/2004, 14:37
שלא לדבר על הדמות בגימות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות