 |
אז זהו, שאצל היהודים זה לא כך. אלפיים שנה הם שמרו על הישות הקוהרנטית של הלאום שלהם, ללא ''ארץ, שפה, ומדינה לאומית, ריבונית, עצמאית''. עד כדי כך קוהרנטית, שאפשר היה בכמה עשרות שנים לאסוף מחדש חלק גדול מהפזורה, להחליף לכולם את השפה, וליצור מכל המישמש הזה מדינה די סבירה (לטעמי לפחות). כך שבשביל הקיום הקוהרנטי של הלאום היהודי, לא היה צריך להקים מדינה.
אני חושבת שאת המדינה צריך היה להקים, כדי שלעם היהודי תהיה דרך לבטא את החיים הלאומיים היהודיים שלו. היהדות בחיי הפרט היתה קיימת גם בגולה, אולם לא הייתה קיימת בניהול מדינה ריבונית, עם יחסים עצמאיים עם העולם, וזה מה שהמדינה היהודית מאפשרת.
על הרמה הפשוטה יותר אפשר לומר שהמדינה היהודית מאפשרת ליהודי לחיות חיים שלמים, תוך שהשייכות שלו לעם היהודי חיה בהרמוניה ובהשלמה, עם שייכותו ליחידה מדינית פוליטית עצמאית. מדינה שהאנטרס של העם היהודי חופף בה בשלמות את האינטרס של המדינה. (ראה את הדיון שלי כאן עם הגלובלי).
מה שדובי מציע זה לחיות כאילו שהמדינה הזאת היא קנדה או אנגליה, ולהוסיף כמה סממנים חיצוניים, ולא מחייבים מידי (השבת יום מנוחה רק למי שרוצה בכך וכו'), של היהדות. קישוטים לא מהותיים, שההבדל בחיים אתם, או בלעדיהם, לא גדול מידי. לא איזה אידאל משמעותי, שבשבילו שווה היה להזמין הנה את היהודים מכל קצוות העולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש