|
||||
|
||||
בינגו. בקרוב בטח יבוא הדוקטור עם פתרון בית-הספר השלם. |
|
||||
|
||||
אכן נכון. הדוקטור היה חולה ונבצר ממנו להגיע למחשב עד כה. הפתרון המלא: בסינית-קנטונזית וביפנית למלים "ארבע" ו"מוות" יש צליל דומה. מחקר 1 רצה לבדוק האם סינים ויפנים שחיים בארה"ב מתים יותר ברביעי לחודש מאשר בימים אחרים. התשובה היתה חיובית - נמצא עודף תמותה משמעותי סטטיסטית. בקבוצת הביקורת שכללה אמריקאים ממוצא אנגלוקסי לא היה עודף תמותה. ההסבר שנתנו החוקרים: הסינים/יפנים שהיו חולים כל כך פחדו מהתאריך המתקרב, שהם מתו יותר מהרגיל. החרדה הכרוכה במוות המתקרב הביאה לידי ביטוי מחלות שעמדו להתפרץ ממילא כמו אוטם שריר הלב את התופעה הם כינו בשם "אפקט כלבם של בני בסקרוויל" גם בספר הנ"ל (מאת ארתור קונן דויל כמובן) צ'רלס בסקרוויל היה ידוע כבעל "לב חלש" והרעים בסיפור חיסלו אותו באמצעות כלב ענק צבוע בצבע זרחני. הנ"ל מת מפחד, פשוטו כמשמעו. לפיכך מעניין כמה סינים ויפנים ימותו ב-4.4.4 1 "The Hound of the Baskervilles effect: natural experiment on the influence of psychological stress on timing of death." המאמר המלא מופיע ב |
|
||||
|
||||
מעניין שהחוקרים נאלצו להביא בחשבון תופעה שנדונה במחקר אחר, והיא שאמריקאים באופן כללי נוטים למות יותר בשבוע הראשון של כל חודש. לא קראתי את הטקסט המלא של המאמר האחר, ולא ברור לי אם מוצע שם איזשהו מנגנון שיסביר את התופעה הזו. |
|
||||
|
||||
המאמר האחר מציין שהמוות היה בעיקר מסיבות של שימוש בסמים, אלכוהול, רצח וכו'. ההסבר שהם מציעים הוא שמתן קצבאות (federal funds) ב-1.1 מאפשר לרוכשי הסמים והאלכוהול להצטייד מחדש בחומרים הנ"ל. ביבי היה אוהב את הטיעון הזה... פתרון אחר שהוצע ונפסל ע"י המחברים הוא שהצוות החדש שמגיע לביה"ח בתחילת החודש פחות מיומן ולכן מתים יותר, אך למעשה עודף התמותה היה בולט בעיקר אצל אנשים שהגיעו מתים לביה"ח |
|
||||
|
||||
אני שמעתי שהתמותה בקרב האוכלוסיה שציינת מגיעה ל 100%! |
|
||||
|
||||
אלא-אם-כן שמעון פרס הוא יפני או סיני. |
|
||||
|
||||
הכוונה לא ל"תמותה בקרב אנשים שמגיעים מתים לביה"ח " שאצלם באמת התמותה מגיעה ל-100% אלא לפרופורציה: כמה אנשים מגיעים לביה"ח מתים כל יום, בשבוע הראשון לחודש ------------------------------------------------------------------------------- כמה אנשים מגיעים לביה"ח מתים כל יום, בשאר החודש לעומת הפרופורציה: כמה אנשים מתים בביה"ח כל יום, בשבוע הראשון לחודש ------------------------------------------------------------------------------- כמה אנשים מתים בביה"ח כל יום, בשאר החודש הפרופורציה הראשונה היתה גבוהה יותר ולכן אין זו אשמת הצוותים הרפואיים בבית החולים. |
|
||||
|
||||
רצית להגיד יחס, לא פרופורציה, אבל אם אעיר עוד משהו שוב תתקן אותי בפנים חמורות סבר, אז אני שותק. |
|
||||
|
||||
אני? פנים חמורות סבר? רק בלוויות, וגם זה בקושי. (אצלנו במשפחה אנשים מסוגלים להגיד בלוויה ביום גשום: "גם למות צריך לדעת מתי", כך שלא בטוח שאני מסוגל לשמור על פנים חמורות סבר גם בנסיבות אלו. ארועים כאלו מעלים בי החשש שיעקב פופק הוא בכל זאת איזה קרוב משפחה נסתר שלי. עצם היותו וירטואלי ודמיוני לא צריכה להפריע במשפחה כמו שלי.). סתם רציתי להבהיר נקודה מתודולוגית שכנראה לא הצגתי כראוי קודם. |
|
||||
|
||||
אני הימרתי שאתה הוא פופק עד שמפעילו האמיתי התגלה |
|
||||
|
||||
כן יובל? ממתי נהיית ספקולטור? |
|
||||
|
||||
רגע, חודש אפריל הוא חודש סיני? 2004 זה למניינם? |
|
||||
|
||||
מדובר על סינים ויפנים החיים באמריקה, ובמיוחד ניכר האפקט בקליפורניה שם יש קהילות גדולות. ההנחה היא שהם, כמו כולם, משתמשים בעיקר בלוח הגריגוריאני. |
|
||||
|
||||
ביפאן, נדמה לי, משתמשים בגרגוריאני. מי שלומד קורס ביפאנית נתקל בקוריוז הזה: השיטה היפאנית לכתוב ולהגות מספרים היא מסובכת, כמו כל דבר בשפה הזו, בין השאר בגלל הזיווג הכושל בין שיטת הכתב שהם אימצו מהסינים לבין השפה המקורית שלהם. לכלל הלא-פשוט להגיית המספרים, יש יוצא מהכלל, ארבע - כדי להימנע מהגיית ההברה שנשמעת כמו "מוות". |
|
||||
|
||||
זה רק בשביל הצדק הקוסמי: בצרפתית יש משקל-יתר לארבע, בגלל שמונים ותשעים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבצרפתית "בלגית" המציאו מילה ל90 במקום ארבע-עשרים. אגב, עכש"י אין מילה בצרפתית ל"זול". הם אומרים "פחות יקר". |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי הבלגים נשארים עם הארבעה עשרימים, אבל לשבעים הם אכן קוראים בשמו ולא ששים עשר. |
|
||||
|
||||
ספטון וננטון (אל תצפו ממני לאיית את זה בצרפתית) הם מותגים שוויצרים. הבלגים אכן משתמשים רק באחד מהם, אבל למיטב זכרוני דווקא בננטון (תשעים). |
|
||||
|
||||
אכן: |
|
||||
|
||||
רק כעת נרשמתי לאינטרנט והגעתי לכתבה זאת. לידיעתך ספטון זה שם יווני בא מתרגום השבעים של התנ''ך ספטו אגאתה. ספטון ביוונית מציין שבתון זה בכלל לא שם צרפתי למעשה זהו שם המשפחה שלי והסבא שלי הגיע מיוון. |
|
||||
|
||||
איפה נרשמים לאינטרנט?? גם אני רוצה! |
|
||||
|
||||
הכרתי כמה אגאתות חביבות, אגאתה הקדושה, אגאתה כריסטי, אגאתה האמיצה מתגובה 388841 - אבל חוששתני שהבחורה הנחמדה עליה את מדברת, זאת מהשבעים - מקובל יותר לקרוא לה - "ספטואגינטה". |
|
||||
|
||||
עפ"י המילון שלי, נראה שאתה צודק שאין מילה ל"זול". אבל כנראה שנוטים יותר לומר "קניה טובה" (בון מרשֶה). |
|
||||
|
||||
זה שבאנגלית אין מילה ל"בתיאבון" תמיד הפתיע אותי, בייחוד בהתחשב במשקלם הממוצע של האמריקאים. הצרפתים, כידוע, מתאמצים לשמור על ייחודיותם הקונטיננטלית. בפרט הם עושים מאמץ שלא לייבא מילים מודרניות מלשון הכופרים דוברי האנגלית. נסו לנחש, בלי גוגל, מה זה "מגנטוסקופ" ו"אורדינטר"; מישהו פעם מנה בפני עוד כמה כאלה, אני אנסה להיזכר. |
|
||||
|
||||
לא יכול להשתתף כי אני מכיר את המונחים, רק אוסיף שיש לצרפתים גם נטיה לתת ראשי תיבות בסדר הפוך מאנגלית, כמו SIDA וOLP. |
|
||||
|
||||
אבל זה, אני מניח, פשוט כי זה הסדר הטבעי (בצרפתית) של המילים בביטוי, נניח Organization pour la Liberation de Palestine או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
ברור, אבל זה עדיין מוזר לזר . |
|
||||
|
||||
נכון. אסוציאציה לא ממש קשורה, אבל שיהיה: כאמור נזקקתי לעיתים לקרוא טקסטים מתמטיים בצרפתית. זה לרוב לא מאוד קשה כי אין הרבה פרוזה ("יהי", "אם כן", וכאלה), אך פעם נתקלתי במשהו שבלבל אותי: הגדירו סדרה של מספרים להיות כזו וכזו וגם croissant. לא הצלחתי לנחש מה יש לסדרת מספרים להיות croissant - ניסיתי לפי ההקשר, ונכשלתי, גם כשחשבתי על כל מיני מטפורות מעולם דברי המאפה. האור הגיע כשבהמשך לקחו סדרה אחרת שהיתה decroissant, ואז תפסתי: פשוט הנחתי שברור שהסדרה (היא היתה של אילו אינדקסים) צריכה להיות עולה (increasing) ולא הבנתי שהמחבר הדקדקן טרח לציין זאת במפורש. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי. אני מנחש שכאשר הירח בצורת סהר, סימן שהוא במגמת ''גדילה''. כמו זורח וגורע בעברית. |
|
||||
|
||||
כן, במטה נאטו בבריסל יש שלט OTAN. ומגנטוסקופ (לא מבטאים מנייטוסקופ ?) זה כנראה מכשיר שמקרין תמונות ממדיה מגנטית, מה שאנחנו מכנים וידאו (או דויד?). |
|
||||
|
||||
וידאו. יפה. |
|
||||
|
||||
דויד (ובתרגום לעברית - DVD) זו מדיה אופטית, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |