בתשובה לאלי, 07/02/04 22:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. התביעה היתה צריכה להביא את אדיר כהן כעד. כבר לפני שנים הוא כתב ספר או שניים כנגד ספרות לאומנית זו. ב. הדוגמא של "הלב" עושה שירות דב לעצמה. זהו ספר המטיף לקוראיו לקדש את הדגל ולהקריב את חייהם למענו. התוצאות לא איחרו לבוא בשתי מילחמות העולם. ג. ספריו של שרגא גפני הם בהחלט גזעניים ולאומנים. הערבים הם דמויות מגוכחות וטיפשות. המתנגדים לדרכו האקטיבית של גפני הם בוגדים (הקיצוני באחד מספרי הספורטאים הצעירים) או תמימים (הקיבוצניקים באחד מספרי הימאים). ד. יגאל מוסינזון עדיף ממנו, אבל גם הוא לוקה בפטרונות כלפי הערבים. קיימים אצלו ערבים רעים הרוצים להשמיד את ישראל וערבים טובים המדקלמים את תעמולת משרד ההסברה הישראלי ("לנו יש 22 מדינות ולכם אין כלום" וכו'). ספרים אלה הם יצירי תקופתם. בימינו ראוי להתנער מהערכים הנודפים מהם ולא לחנך ילדים על פיהם. אסונות ובעיות כתוצאה מגישה לאומנית כבר יש לנו למכביר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התביעה אכן השתמשה בספרו של אדיר כהן. אם אני הייתי מייעץ לתביעה הייתי מציע להם להביא כעד תביעה את דן יהב שכתב ספר בנושא כאנטיתזה לעדות שלי.כן כן הייתי שמח לראות אותו בא ומעיד את עדותו כדי שאוכל להפריד אותו אחד לאחד. למרבית הצעד אלו שייעצתי להם היו אנשי ההגנה ואלו לא ראו כל סיבה מדוע יש להדריך את אנשי ההגנה לגבי מי עליהם להביא כעדים לטובתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''צ''ל'' ''לא ראו כל סיבה להדריך את אנשי התביעה '' כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |