בתשובה לברקת, 07/02/04 16:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת הנקודה. מה שנוהגים בעלים ונשים לעשות ביניהם הוא עניינם. מדוע נדמה לך שיש ל''חברה'' את הזכות לכפות עליהם את הנהגים שנראים (לך) כנהגים ההוגנים. המחשבה שאת יודעת ''מה רצוי לחברה'' היא אשליה מאוד בעייתית. הכלי היחידי שנתון בידיך הוא כפיה, ואף אחד לא ייתן לך ערבון שהכוח להחליט יהיה בידיך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני ודאי לא יודעת/קובעת בעצמי מה רצוי לחברה. אני מסיקה מתוך המדיניות הקיימת, למשל, שישראל תומכת בילודה באופן כללי. אין פה כפייה, אלא מנגנונים ממוסדים שמעודדים ילודה. סיוע מסיבי לטיפולי פוריות, קצבאות ילדים נדיבות ולחץ חברתי כללי על אנשים להעמיד להם צאצאים - כל אלה אינם מקרים ספציפיים אלא חלק ממגמה. לטוב ולרע, כמובן. באותו אופן, גם במקרה ההריון והעבודה, החברה יכולה לקבוע תנאים שיאפשרו לזוגות/משפחות לממש את מה שרצוי לה: להפוך להורים ועדיין להישאר במעגל העבודה. נכון, זה מרמז על התערבות מגונה למדי בחיי הפרט (לאו דווקא בזכויות הפרט, אלא בחיי הפרט). אבל אם אתה מאשים *אותי* בזה, בוא נתחיל קודם בהכאה נמרצת בבן-גוריון וב"פרס הילד העשירי" שלו, ואחר כך נתקדם ברשימה עד שיגיע תורי. (איפה אביב י. כשצריך אותו? אני באמצע כל מיני עבודות פה, תמיד אני צריכה לעשות הכל בעצמי?!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? אני יושב בפינה כי אני עדיין מאוד אמביוולנטי לגבי כל הנושא הזה. בכל מקרה, יש לדעתי יותר משמץ של אמת בתהיות של יהונתן אורן, אבל אני בכל זאת מעדיף להשאר בקהל (יאללה, הכל על הכתפיים שלך, ברוהאהא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אמת בטענה שלא מדובר פה בכפיה. קצבאות הילדים וטיפולי פוריות ממומנים בכסף שנלקח בכפיה מהאזרחים. כל פעולה שעושה המדינה עולה כסף וכל הכסף בא מכיסי משלם המיסים מכאן שכל פעולה שעושה הממשלה היא פעולת כפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נבטל את הממשלה וישא"ק. השימוש הזה במילה כפיה הוא גם קיצוני וגם מנטרל אותה מכל משמעות שלילית. אם כל מה שהממשלה עושה זה כפיה, אז אין משהו אינהרנטי רע בכפיה (בהנחה שאנו מעוניינים בקיומן של ממשלות). ______ אגב, מה הקטע עם הכותרת המוזרה הזאת? הגעתם לאיזה פתרון יצירתי לבעיה המדוברת? האם הגיע הזמן להחביא את נשותנו במקומות מסתור? כנראה גודווין יצא לחופשת הריון או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני חושב שאני יודע שרצוי לחברה שלא יהיו עבדים, שלא תהיה אלימות במשפחה, ושאנשים לא יופלו בקבלה לעבודה על רקע מיני. אני חושב שיש לחברה זכות מלאה לכפות את התועבות הללו. יתכן שאני שוגה באשליה, ושכשהכוח יעבור אל מישהוא אחר לא יקבלו אותי לשום עבודה, ואח''כ יעשו ממני עבד של אישה מכה. אבל אני מוכן לקחת את הסיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא להפריד בין אלימות לבין מה שקרוי אפליה. תפקידה הראשוני של המדינה הוא להגן עליך מפני אלימות. החוק בעיניין פיטורי נשים בהריון הוא נסיון לעצב את החברה על פי מודל של אנשים מסויימים בתוכה באמצעי כפיה. המעסיק שמראיין מועמדים לעבודה מחפש אדם שמתאים *לו* לעשות את העבודה, מה שמתאים *לו* עשוי להיות מושפע מדעות קדומות, שוביניזם או סתם אופי מחורבן ולמרות זאת, יש לו את הזכות המלאה להחליט לפי ראות עיניו את מי יעסיק, בכמה יעסיק ואם יעסיק. אין לי ספק שזה מקומם, גם אותי זה מקומם, אבל אסור שזירת הפעולה תהיה חקיקה שמובילה לכפיה. ובנוגע לסיכון שאתה מואיל בטובך לקחת. *אני* לא מוכן לקחת את הסיכון הזה (ואני בוודאי לא מוכן שאתה תיקח את הסיכון הזה עלי) הדרך היחידה למנוע את המצב שאתה מתאר היא על ידי הגבלת כוחה של המדינה והוצאתה מאותם תחומים בלתי מוגדרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |